קיבוץ גזית

המורה כתלמיד / זהר טלמור-רוטבליט

כל מורה יגיד לכם שהסיוט הכי גדול שלו זה לבדוק מבחנים. זה אפור, זה משעמם וזה בעיקר לא נגמר... לא נגמר... לא נגמר...

השבוע קרה לי דבר מדהים. במסגרת הוראת המקצוע החדש "תרבות ישראל ומורשתו" בשכבת ח', נתתי לתלמידיי מטלה - ליצור במחשב קולאז' תמונות, שיהווה מעין תעודת זהות חזותית. בנוסף לתמונות, התלמידים נתבקשו לשלב בקולאז' קטע טקסט קצר (פתגם, ציטוט, קטע משיר וכו').

כבר ביום שבו נתתי לתלמידים את המטלה נכנסתי מלאת סקרנות לסביבת הלמידה הוירטואלית על מנת לצפות בתוצרים שכבר הועלו אליה. צפייה בקולאז' אחד סחפה אותי לעוד קולז' ולעוד קולז' ולעוד ועוד ועוד... לא יכולתי לעצור את עצמי. הייתי כל-כך נרגשת ומלאת התפעלות מהתוצרים שלהם, הרבה מעבר למה שיכולתי לדמיין. מעבר לזה שכל עבודה היוותה יצירת אמנות בפני עצמה, היה משהו בפסיפס העבודות שהיווה יצירת אמנות אחת גדולה, שלמה, מרוממת רוח, ובעיקר - מלמדת... מלמדת על התלמידים, על השכבה, על הגיל, על הדור...

מערכת החינוך מציינת את יום המורה הלאומי ב - 11 בינואר, בסימן פועלו של המחנך הדגול יאנוש קורצ'אק. מעניינת במיוחד העובדה שאין קשר בין משנתו של קורצ'אק, שהיה אבי החינוך הדמוקרטי, לבין הנעשה במערכת החינוך במדינת ישראל של ימינו.

קורצ'אק כתב בספרו "עם הילד": "היה כפי שהנך - חפש דרך בעצמך - דע את עצמך, לפני שתרצה לדעת את הילדים. חשוב נא למה אתה מוכשר, ואחר כך תבוא לתחום תחומים לזכויותיהם וחובותיהם של הילדים. קודם כל אתה בעצמך ילד, ועליך להכיר, לחנך ולהשכיל את עצמך." 

...ואני שואלת: כיצד המורה יכול להיות פנוי ללמידה כשהוא שרוי כל כולו בשגרה אפורה ומייגעת של בדיקת מבחנים? ...מבחנים שלרוב כוללים שאלות שדורשות תשובות חד-משמעיות ("נכון" או "לא נכון"), מבחנים שבהם המורה לעיתים נדרש לתקן את אותה הטעות, פעם אחר פעם, 35 פעמים, או אולי 70 פעמים, לפעמים גם 105... ולא בטוח שהתלמידים שעשו את הבחינה באמת יקראו את ההערות של המורה, יתייחסו אליהן, ילמדו מהן...

אני מאמינה שרק כאשר תהיה חלופה הולמת לברירת המחדל המשמימה בדמות מבחנים - רק אז המורה יצליח להתרומם מהשגרה האפורה ולהיות במקום שבו הוא "מכיר, מחנך ומשכיל את עצמו".

כולנו הרי מראות אחד של השני, וכך גם המורים ותלמידיהם.
לדעתי, מורה צריך לתת לתלמידיו מטלות שהיה רוצה לעשות בעצמו – מטלות הקשורות לחייו / לחיי תלמידיו, מטלות שאין בהן תשובות חד-משמעיות, מטלות שמאפשרות לבטא מגוון רחב של יכולות מחד גיסא ושמאתגרות יכולות אחרות מאידך גיסא, מטלות המעודדות יצירתיות, מעוף וחשיבה "מחוץ לקופסה".
רק כאשר למורה יהיה את המנדט לפתח מטלות המבוססות על גישות חדשניות ללמידה, מבלי להיות מחוייב למבחנים סטנדרטיים כאלה ואחרים - רק אז הוא יהיה חופשי ומשוחרר, ויוכל באמת להתחבר לעצמו, וכפועל יוצא מזה - לתלמידיו.