קיבוץ גזית

מחשבות על גירוש הזרים השחורים.

נראה שהמחאה נגד הגירוש הולכת ומתפשטת. אם זה רופאים, אנשי חינוך, מרצים באוניברסיטאות, סטודנטים, טייסים, אפילו רבים מתושבי דרום ת"א נגד גירוש השכנים שלהם. אני לא משוכנע אבל נדמה לי ששמעתי גם על קבוצת רבנים שחתומים נגד הגירוש.

ועוד על גירוש הפליטים

כל זה מעלה את השאלה אם כן מי הם הערלים בחברה הישראלית התומכת בגירוש? כמובן שזה מגיע מהחברים בקואליצייה. השם הראשון שעולה הוא דרעי. את מי הוא מייצג כשהוא רוצה לגרש את הזרים? בעיקר את עצמו. נוח לו להציג לבוחריו המתמעטים שהזרים תופסים את המקום שלהם בארץ, אפילו שזה רחוק מלהיות נכון. המשפט שלו שהוא מעדיף עבודה של עניי עירך, כלומר הפלשתינאים הוא מקומם עוד יותר, כי הוא יודע שהסיכוי לכך במצב הנוכחי שואף לאפס.

האחרים שצצים לי במחשבות הם מה שנקרא הבית היהודי. מדובר במחנה שדואג אך ורק כמעט לאנשי המחנה. מעולם לא היה קבוצה כל כך קטנה שאומרת ומיישמת את הדאגה לקבוצה הלא כל כך גדולה אך מקושרת כמו המתנחלים. אז מה אכפת להם מהאפריקאים? מה גם שהם לא יהודים? בשביל הליברמנים הם כנראה שקופים, ועבור השילטון המרכזי כלומר ביבי ונאמניו, הם חסרי אמצעים ( כלומר כסף) בשביל שיספרו אותם.

אבל זה לא יעזור, עבור כל מי שמחשיב אדם כאדם ולא כנחות או חסר אמצעים, עבור כל ההומנים שביננו, הזרים הם חלק מאיתנו וכל עוד ישראל היא מקום המקלט שלהם, הגירוש שלהם בין אם פירושו סכנת חיים או אף אם לא, עלינו להקים צעקה כדי שבזמן שנותר עד לגירוש אולי יש לעשות חושבים ולהחליט אחרת או לפחות לא לבצע גרוש גורף.

ובבניין ציון ננוחם.

חיים עציוני