מדוע איילת שקד מסוכנת יותר מביבי או "הילכו שניים יחד אלא אם נועצו", אחד העקרונות היותר בסיסיים בדמוקרטיה הוא ש"שלטון מחליפים בקלפי" אך בעוד שאצל ביבי הסיסמא הזאת משמשת כדי לחמוק מחקירות שחיתות הרי ששרת המשפטים העלמה בעלת הפרצוף התמים משתמשת בכוח הרוב המקרי והזמני שנפל בחלקם כדי למנוע אפשרות עתידית של קיום אופוזציה שתסכן בדרכים חוקיות את שלטון הימין הקיצוני והמשיחי, באתר הכנסת מופיעים למעלה מ 50 יוזמות חקיקה המשותפות לא. שקד ומריעיה, מחציתם נועדו לעניות דעתי, להסוואת כוונותיה האמיתיות והן עוסקות בענייני דיומא שגם פשוטי עם, כמוני, יסכימו איתה , אבל, בין ההצעות התחוקתיות במחצית האחרת, בולטות ההצעות, שמטרתן לפי הבנתי , יצירת מסגרת חוקית שלא תאפשר בשום סיטואציה עתידית למיעוט לההיפך לרוב, וזאת יש לחדד ולהבהיר, דמוקרטיה אינה רק שלטון הרוב תוך כדי שמירה על זכויות הפרט , אלא, ובעיקר אי מניעת האפשרות של המיעוט לההיפך ביום מהימים לרוב, לבקיאים בהיסטוריה של הדמוקרטיה הבריטית זכורים לבטח המאבקים על הרחבת זכות הבחירה והחילופים בין ממשלות הטורים והויגים שניסו כל אחת בתורה לקדם את האג'נדה המפלגתית שלהן , אבל אף פעם לא חוקקו חוקים שנועדו למנוע מיריביהם לההיפך לרוב. אך צרת המשפטים מגישה ותומכת בסידרה של חוקים שמשמעותם היחידה היא הגבלת האפשרות של המיעוטים השונים בישראל מלההיפך באופן דמוקרטי לרוב ועל כך היא ראוייה לגינוי.
למעוניינים לעיין ביוזמותיה המגבילות את סיכויי השינוי של הצרה הנ"ל נא עיינו באתר "כנסת פתוחה" .