שולשטיין מאיר

הנצחה • 16/8/2014 כניסות

תאריך לידה: 27/06/1947
תאריך פטירה: 16/01/1980

מאיר נולד להוריו מניה ויוסף בעיר בואנוס איירס, בירת ארגנטינה. בעירו למד מאיר בבית-ספר היסודי, ושנה אחת בבית-ספר מקצועי, וכן סיים קורס ערב לרדיו וטלוויזיה.

בראשית שנות ה-60 חווה מאיר את עליית האנטישמיות בארגנטינה, ולמרות שלא היה חבר בתנועת נוער, הפגין את יהדותו בגלוי. מאיר הצטרף לקבוצת נערים, שהוריהם רצו להרחיקם מהמאורעות והעדיפו לשלוח אותם ללמוד בארץ.

מרץ 1963 התארגנה קבוצה ע"י הסוכנות היהודית בבואנוס איירס, ובתוכה מאיר. בשנת 1964 עלו לארץ ורוב הנערים פנו ללמוד במוסד "נעורים".

מאיר למד חשמלאות רכב, הוא לא התייחס ללימודיו ברצינות ולא אהב להתאמץ אולם יכולותיו הגבוהות סייעו לו לסיים את לימודיו.

מתוך קבוצה של 12 החברים מארגנטינה, התגבשה קבוצה מצומצמת אשר בחרה בהגשמה אישית בקיבוץ, והגיעו לגזית כקבוצת "רגבים".

מאיר גויס לצה"ל בתחילת אוקטובר 1965, ובשל היותו בעל מקצוע הוצב, לאחר הטירונות, בחיל-החימוש. הוא נלחם בכל מאודו להצטרף לחטיבת צנחנים, ולבסוף הצליח. יחד עם יחידתו לחם מאיר במלחמת ששת הימים. בסוף חודש נובמבר 1968 השתחרר מהשירות הסדיר וחזר לקיבוץ.

מאיר עבד בחשמליה, ב"תבור" ובמקומות נוספים, אך לא הרגיש כי הוא ממצה את עצמו ואת יכולותיו. רק כשעבר לעבור בפלזית, מצא את מקומו בחשמלית המפעל ונחשב למי שיודע לפתור כל בעיה, סבוכה ככל שתהיה.

העבודה נטלה חלק גדול מיומו, אך יחד עם זאת מאיר היה יוזם וחלק בלתי נפרד מחיי התרבות בקיבוץ – שחקן, מנחה ומארגן.

מאיר נישא למיצי ונולדו הילדים: שרון והדר. כאב היה מסור מאוד, אך קפדן בענייני משמעת. במרוצת השנים הצליח להעלות לארץ את הוריו, ומאיר טיפל בהם במסירות.

מאיר נפל בתאונה בעת שירותו במילואים, ליד מעבר המיתלה בסיני, והוא בן 32.

יש מי שבשבילו אתה מאיר שולשטיין –
הנער שעלה מארגנטינה בלי ההורים
יש מי שבשבילו אתה מאיר הג'ינג'י –
העקשן, בעל ידי הזהב שידע להיות חבר אמיתי
יש מי שבשבילו אתה פשוט ג'ינג'י –
עם המשקפיים העבות וחוש ההומור הבריא.
שחקן חובב וגם בדרן בכלל לא רע.
יש מי שבשבילו אתה ג'ינג'י –
ה"קוסם" מהמפעל עם המח החריף שתמיד מוצא פתרון לכל תקלה
יש מי שבשבילו אתה האיש של מיצי –
אוהב, מסור, מצחיק, דעתן, עקשן... אבל מה שבטוח – צודק תמיד
יש מי שבשבילו אתה האבא של שרון והדר
זה שתמיד מלכד סביבו את ילדי השכונה , בונה-מפרק-בונה...
יש מי שבשבילו אתה רק שם שחרוט על האבן
ויש מי שאפילו לא יודע שהיית פה פעם...
ויש אותנו – שבשבילנו אתה אבא
פשוט אבא ועם זאת כל כך מיוחד
אבא שידע לחבק ולאהוב אך גם לדרוש ולא לוותר
אבא שרצה להוריד בשבילנו את הירח, השמש והכוכבים
ונתן לנו להאמין שהוא באמת יכול...
אבא שזכינו ליהנות ממנו כל כך מעט
אבא שלא זכה להיות סבא
וסבא שילדינו מכירים רק מהסיפורים
אבא שאיבדנו, אבא שהלך –
מהר מידי, מוקדם מידי, מיותר מידי...
אוהבים, מתגעגעים וזוכרים תמיד
הילדים שלך.

 מאיר שולשטייןmeir1