המשך הכתבה: הדיון על המעבר למודל רשת בטחון (2013)

מדור הסטורי • 26/11/2017 כניסות

כמה הערות:

הכתבות הללו באתר משנת 2013 מראות שהיו הרבה התלבטויות לפני שקיבלנו את מודל 2016, שהוא מבוסס על מודל "רשת בטחון" עם התאמות לגזית (בעיקר סוסיבדיה בכמה מגזרים חשובים: מזון, רכב, בריאות חינוך ועוד). היום 4 שנים אחרי אותו ויכוח, ושנתיים אחרי קבלת המודל, יש מקום לחשבון נפש, על כמה שאלות:

1. האם המצב הכלכלי של חברי גזית השתפר?

2. האם הכנסות הקיבוץ גדלו לעומת המצב בזמן "המודל המשולב"?

3. האם מצב הקליטה השתפר?

4. האם הלכידות החברתית גברה, או שקיימת הסתגרות של כל אחד לביתו?

5. האם מצב שביעות הרצון עלה?

אני מבקש מהחברים לחוות את דעתם על השאלות האלו, ואשמח לפרסם כל תגובה.

בינתיים אמשיך לפרסם את הכתבות על אותו ויכוח מש' 2013

המודלים העומדים לבחירה / סיטו ספרן

כידוע אני חלק מהנהלת הקבוץ, צוות התפרנסות וצוות שיוך נכסים כך שזוית הראיה שלי שונה מן הסתם.

אנסה להסביר בקצרה את התהליך והתובנות אליהן הגענו בצוות ההתפרנסות. הצוות מורכב משמונה חברי קיבוץ שהתנדבו למשימה ושלשה חברי הנהלת הקיבוץ.

אותם חברים שהתנדבו וחברי ההנהלה באו כל אחד עם סדר היום שלו, הכיוון שלו ההשקפה שלו וכו'. כצפוי מצוות שלא קם מעצמו לחולל מהפך או שינוי, ההתחלה היתה קשה עם המון אמירות והצהרות שכל צד מושך את השמיכה לצד שלו ונותן פרשנויות לנתונים המתאימים להשקפותיו. לקח זמן והרבה סבלנות מכל אחד ובעזרתו של אילן שהנחה את הצוות להתמקד במטרה האמיתית והיא להביא לקיבוץ הצעה המשפרת את מצב ההתפרנסות של כלל חברי הקיבוץ והגדלת רווחת החבר.

עברנו תהליך למידה ארוך שבסופו התכנסנו לשתי החלופות אותן הצגנו לאחרונה לקיבוץ. חשוב להבין החלופות אינן המטרה אלא האמצעי, תפקידן לשרת את הערכים החשובים לנו כקהילה. החלק היפה והמעודד הוא הזהות המוחלטת בערכים שסומנו כחשובים ביותר בחוגי הבית שעברנו עם הקיבוץ וגם בצוות ההתפרנסות.

בדיון המשותף בקיבוץ אותו עברנו יחד בקבוצות קטנות נתבקשנו לדרג מול כל ערך את החלופה העונה בצורה טובה יותר. לי אישית חבל שלא באו יותר חברים כי לדעתי כולם יוצאים נשכרים. במפגשים מסוג זה ניתן באמת ללמוד ולהבין יותר את המשמעיות של ההחלטות, יהיו עוד מפגשים ואני מבקש תבואו.

לגבי היתרונות והחסרונות של כל מודל, צריך לזכור שאין מודל שהוא מושלם, כמו בכל החלטה שלנו, ברגע שבחרנו משהו ויתרנו על משהו. השאלה היא האם הרווח מהבחירה טוב מההפסד (גם לא להחליט - זו החלטה).

הערך ערבות הדדית :

מודל גזית המשופר מבטיח את ערכי הליבה. המימון מגיע דרך מיסוי השכר. במודל "כפר מסריק" שירותי הליבה ממומנים מהכנסה "צבועה" מכספי דמי שכירות של המפעלים (שירותי הליבה במודל כפר מסריק, "סגורים" לחמש שנים, ניתן לשנות אותם ברוב מיוחס בלבד)

בשני המודלים ניתן לשמר ערבות הדדית, במודל החדש המימון מובטח ואינו תלוי בהכנסת החברים.

הערך עזרה הדדית:

זהו ערך שקיומו וולונטרי שיכול לעבוד טוב או לא בכל אחת משתי החלופות. זהו ערך נפלא בעיני שיכול להתקיים רק בין אנשים שאכפת להם אחד מהשני (או האחת מהשניה). לדעתי נוכל להיות יותר אמפטיים ויותר חברים האחד של השני עם מודל כפר מסריק, כאשר התלות הכלכלית ביננו תקטן ונהיה, סילחו על הביטוי פחות "אחד בתחת של השני".

הערך חדשנות ופתיחות:

בקיבוץ של פעם וגם קצת של היום אם כי בהרבה פחות עוצמה, כל רצון של חלק מהחברים לבחון שינוי נענה בתגובה "מי שרוצה לחיות אחרת שיעשה זאת במקום אחר" במילים אחרות שיעזוב. לצערי חלק נכבד, בעיקר מבנינו, אכן קיבל את ההצעה ועזב. לשמחתי חלק בחר בדרך אחרת כלומר להישאר ולהיאבק ולשנות מבפנים, ואכן גזית של היום טובה לחברים מגזית של פעם. אין פירוש הדבר שהגענו אל הנחלה והמנוחה. לדעתי "נחלה ומנוחה" יש במקום אחד בלבד. חובתנו כחברה השואפת להיות חברה רלוונטית ומפותחת לחפש חידושים והתפתחות כל הזמן. אין הבדל בעיני בין חברה החיה יחד, לבין חברה (מפעל) עסקית בשני המקרים היא תתרסק כאשר תהפוך ללא רלוונטית.

המודל שאותו נבחר צריך להיות מודל גמיש כמה שאפשר, עם כמה שפחות תקנונים ובירוקרטיה, מודל שיאפשר לכל אחד מאיתנו להביע ולבטא את עצמו מבלי לקבל "אישור" מכל מיני ועדות או פונקציות. במילים אחרות למזער או להסיר לגמרי את תסמונת המטפלת.

הערך אחריות אישית לפרנסה וחופש בחירה:

זהו ערך חשוב מאין כמוהו, לדעתי זהו הערך שמצביע על חשיבות המשפחה הפרטית והאני בתוך המשפחה הגדולה הנקראת קיבוץ והוא עלה בכל מפגש כערך יקר מפז. אין זה אומר שתם עידן "הביחד", להיפך, אני אומר - הביחד יהיה במקומות בו נרצה שהוא יהיה. למשל אני חושב שחדר האוכל חייב להישאר ברמת סבסוד כפי שהיום מכיוון שהוא יחד עם המועדון נמצאים בלב התרבות והיחד שלנו. אין ספק שחברי הקיבוץ של היום שמים את עצמם ומשפחתם בראש סדר העדיפויות ותפקידנו לספק גם צורך זה.

• אחריות אישית להתפרנסות וחופש בחירה קיים במודל גזית המשופר אך מוגבל עקב חוסר היכולת להגדיל הכנסה ועקב צריכה ציבורית גבוהה (חוסר הפרטות), מודל זה מאפשר חיים נוחים ובטוחים ללא קשר לרמת ההכנסה (אפשר לראות בזה משהו חיובי או שלילי כל אחד לפי השקפתו).

• "מודל כפר מסריק" יספק לכל תא משפחתי גמישות להחליט מה לעשות עם הכסף שיגיע מהפרטת חלק ניכר מהשירותים המשותפים (ערכי הליבה לא כלולים בהפרטה זו). ככלל ככל שנמעיט בצריכה משותפת כך ייטב מצבו של החבר. הצריכה כאשר הכסף הוא פרטי שלנו מושכלת באלף מונים מאשר כשהכסף הוא כסף של "הקיבוץ".

בואו "נשים את הדברים על השולחן" כולנו נהנים היום מהשינויים שעשינו עד כה בתחום ההפרטות ולכן מודל המאפשר הגדלת "הכסף הפנוי" למשפחה הוא המודל המועדף עלי.

המודל נותן "רשת בטחון" למי שבאמת זקוק לכך. נתונים מקיבוצים שעברו למודל דומה מראים שאחוז קטן וזניח זקוק לרשת זו.

המודל שיבחר צריך לשרת את הקו הדק והמאזן בין הצורך והרצון של החבר להגדלת הכנסתו לבין אי "הפקרת" אותם החברים שאינם משתכרים מספיק". לדעתי אין מודל כלכלי מושלם, ככל שהמודל תומך יותר הוא "מעודד" אנשים להימצא בצד הנתמך וככל שהמודל תומך פחות הוא מצד אחד מעודד הגדלת הכנסה אולם הוא עלול להפקיר את אותם אלו שלא יכולים.

אני כמובן תומך במודל "כפר מסריק" מול ערך זה.

הערך המשכיות:

המשכיות במודל גזית הקיים ניתן לבצע בשני האופנים:

• קליטה להרחבה קהילתית בהם הנקלטים הינם חברים באגודה אך אינם חברי קיבוץ מלאים, הם בעצמאות כלכלית ובונים את ביתם על חשבונם. ניתנת לביצוע אך יוצרת שני מעמדות של חברים ויוצרת המון ניגודים ומריבות (לפחות מניסיונם של קיבוצים אחרים).

• קליטה לחברות מלאה בתנאים של פעם, כלומר חלים עליהם כל החלטות הקיבוץ כולל ההתפרנסות, הקיבוץ מחוייב לבנות להם מגורי קבע ביום מן הימים.

פתרון זה מעלה שתי בעיות, האחת האם יש ביקוש בקרב הנקלטים לסטטוס זה, לדעתי לא.

הבעיה השנייה שתהיה היא אם נצלח את הראשונה הינה בעיית המימון. "העול הכספי" של כל משפחה נקלטת הינו לפחות מיליון ₪. כסף זה יצטרך להיות ממומן מרווחי הקיבוץ כלומר מרווחי התעשיה. המשמעות המיידית הינה פחות (הרבה פחות) כסף לחלוקה בין בעלי המניות. המקורות הם אותם המקורות!!!

המשכיות במודל "כפר מסריק":

מודל זה מאפשר קליטה לחברות חדשה מלאה בו הנקלט בונה את ביתו אך נהנה מהערבות ההדדית המשותפת, הנקלט ישלם את מיסיו לקהילה (ניתן להקל בהפחתת המשכנתא מתשלום המס הפרוגרסיבי לתקופה זו) ואנחנו קהילת גזית נהנה משותפים מלאים לדרך (בנינו ועוד אנשים טובים נוספים) שזהותם כזהותנו.

המשכיות המקום כקיבוץ חשובה ויקרה לי. נכון קיבוץ שמשתנה, המתאים עצמו לצרכי חבריו ולמציאות המשתנה. לי אין כאן דילמה כלל וכלל, אני בוחר במודל כפר מסריק.

לסיכום:

לא צריך להיות איינשטיין כדי לדעת איפה אני.

אני מבין את התגובה הכמעט אוטומאטית להתנגד לכל נושא / תובנה שמביאה איתה הנהלה כלשהי אצל חלק מהציבור, יש שיאמרו "אם הנהגה מציעה משהו בטח יש כאן איזה קאטש או משהו נגד החבר"...אז זהו שלא!!

שינוי אכן מפחיד אך אסור לתת לפחד להיות המוביל, כי מצד שני השינוי הוא גם התקווה לצמיחה ואושר, הראייה שכל שינוי שגזית עבר עד כה היה לטובה.

בהנהלת הקיבוץ אנו עוסקים בשלושה נושאים הקשורים זה בזה הן כלכלית והן חברתית, התפרנסות, צמיחה דמוגרפית ושיוכים. תפקידנו בסופו של יום להביא לקיבוץ שתי חלופות הכוללות את שלושת הנושאים להכרעה עקרונית. לאחר מכן נתחיל להיכנס לפרטי פרטים כולל הצגת היתכנות כלכלית והרצת יבשים.

אני מאחל לכולנו שנצא חזקים ומחוזקים גם מתהליך זה.