קיבוץ גזית

שיחות על דמותו של הקיבוץ המתחדש - סיכום מפגש מס' 1

הקיבוץ ממשבר עמוק להתייצבות וצמיחה

רקע - על איזו קרקע צמח הקיבוץ המתחדש?

· הקיבוץ המתחדש כתפישת עולם שלמה נולד בשנת 2000

· כבר לפני כן קיבוצים עשו שינויים מפליגים באופן פרטני וכדי לשרוד, מתוך קושי ולא כחזון חיובי.

במחצית שנות ה 80 של המאה הקודמת ובמסגרת המשבר הכלכלי של המשק הישראלי בכללותו נקלעו מרבית הקיבוצים למשבר כלכלי חמור שנמשך כ 15 שנה ויותר. רבים מהקיבוצים צברו חובות כבדים, נדרשו לשלם סכומים גבוהים לבנקים מידי שנה והתקשו לספק את הצרכים הבסיסיים של חבריהם. הדבר הוביל לעזיבה של חברים רבים ובמיוחד של בעלי האלטרנטיבות, בנוסף לכך הצעירים לא חזרו. בתקופה זו נערכים 3 הסדרי חובות מול הבנקים. לגזית לא היו חובות ולכן כמעט ולא הושפעה מהמצב. התנועה הקיבוצית הפכה לתנועה מזדקנת, מתוסכלת וענייה.

אירוע בית אורן הינו דוגמה קיצונית למשבר הכלכלי ולנטישה המונית של חברים שהתייאשו מהמצב. בקיבוץ נשארה קבוצת חברים קטנה, רובם פנסיונרים, מבוהלים שאינם יודעים איך להמשיך להתקיים. ולא רק בית אורן, במצב קצת פחות דרמתי אך קשה ביותר נמצאו עוד כמה עשרות קיבוצים. המשבר בשנים האלה אדיר, זהו משבר כלכלי, מוראלי וחברתי ומשבר דמוגרפי שהיה הקשה מכל. ומסביב רבים החלו להספיד את הקיבוץ.

במהלך שנות ה 90 רוב הקיבוצים עסקו בשינוי – אם בהפרטות חלקיות ואם במהלכי שינוי גדולים. בגזית בשנים 1996-2000 התבצעו הפרטות מינוריות.

כנגד הרוח הזו הוקם בסוף שנות ה 90 "הזרם השיתופי". כשדיברו בקיבוצים על השינוי באותה העת הייתה לזה לרוב קונוטציה שלילית. אמרו שהקיבוצים יהפכו לישובים קהילתיים, כמעט בכל קיבוץ היו גם חברים שחשבו שזה הכיוון הרצוי, היום ברור שהישוב הקהילתי הוא לא האלטרנטיבה ולא החלום, אין ספק שהקיבוץ ניצח.

היפוך המגמה הגיע לקראת שנת 2000 כשמתחלף מזכיר התק"ם. בשטח כבר פעלה קבוצה של ממלאי תפקידים מרכזיים מהקיבוצים שהחליטו להריץ לתפקיד את נתן טל משפיים שהיה עד אז 12 שנה מזכיר קיבוצו.

נתן טל מזכיר התנועה התמודד עם דגל השינוי ועם כניסתו לתפקיד המגמה התהפכה.

בתקופה זו נולדת ומתגבשת תפיסת העולם של הקיבוץ המתחדש כשבמרכזה שינוי מעמדו של חבר. האמירה שנהפכה לאמירה השולטת היא - החבר במרכז.

ממצב בו נאסר על החבר להיות בעל רכוש, לפעול למצב בו יש לחבר רכוש ממשי.

דוגמה לחשיבה הישנה: הקיבוץ התמים והממושמע שילם סכומים עצומים מידי שנה לבנקים במסגרת החזר החובות, הוסכם אז כי כושר ההחזר של הקיבוץ יהיה הכנסותיו, מהם נוכו התשלומים לצרכים השוטפים של החברים. כשעלתה השאלה האם הפרשה לפנסיה בסכום כלשהו זה חלק מהצרכים, הוסכם בין הצדדים שלא. מי היו אותם צדדים? התנועה, הקיבוץ והבנק.

וכך קרה שגם בעשור הראשון של שנות 2000 לרוב הקיבוצים היה חוב אקטוארי של עשרות מיליונים שרק תפחו, וזאת בנוסף לחובות לבנקים.

היום זה לא היה קורה. פרנסי הקיבוץ והתנועה לא היו מעלים על דעתם לעשות עסקה להחזר חוב בלי לקחת בחשבון את ההתחייבויות לחברים.

דוגמה לחשיבה אחרת הוא הסדר תנובה שיועד הראש להחזרת חובות לבנקים אך גם להעברת כספים להקטנת הגרעונות האקטוארים. לתחושת אנשי הקיבוץ המתחדש מהלך תנובה היה אחד ההסדרים המכוננים ברוח הקיבוץ המתחדש.

תשתיות הקיבוץ המתחדש הן:

1. התפרנסות – העברת חובת העבודה וההשתכרות לחבר, מיסוי פנימי והבטחת רשת ביטחון סוציאלית לחברים בגיל העבודה ולפנסיונרים.

2. שיוך דירות - כחיזוק הביטחון הסוציאלי.

3. שיוך נכסים – הכרה בזכות החברים ליהנות מפירות הנכסים.

4. צמיחה דמוגרפית – הגשמת החזון של גידול דמוגרפי בעיקר דרך קליטת הבנים.

מפגש מס' 2: יתקיים ביום ג' 27.9 בשעה 17.30. נעיין בראיון שנערך ב 2002 עם גברי ברגיל – מזכיר התנועה, ירון רייכמן – מנכ"ל ברית פקוח ודיאנה בוגוסלבסקי-כלכלנית ובדו"ח בן רפאל.

הנושא המרכזי – הקיבוץ המתחדש כחברת רווחה.

מי רוצה לחזור לימי טירה?

רבקה וילנד