קיבוץ גזית

כללים מחייבים ל"ערבות הדדית"

"העיקרון המרכזי הוא שהקיבוץ המתחדש, לפני שהוא מחלק נכסים כלכליים לחבריו, חייב להבטיח מקורות שיאפשרו לו מינימום של ערבות הדדית".

ראיון עם רבקה וילנד מלפני כמה שנים

ש. קראנו בדף הירוק (25.11.04) על צוות בראשותך שגיבש מסמך, שיחייב את ה"קיבוצים המתחדשים" , המתווה עקרונות לבסיס מינימלי של ערבות הדדית בקיבוץ. מדוע נוצר הצורך להגדרות אלה ומדוע מופנה רק אל "הקיבוצים המתחדשים"?

ת. בעקבות החלטות ועדת הסיווג (ועדה ציבורית שמינתה המדינה בראשותו של פרופ' בן רפאל) נקבעו 2 סיווגים חדשים לקיבוצים - הקיבוץ השיתופי והקיבוץ המתחדש.

הקיבוץ המתחדש - רשאי לחלק לחבריו תקציבים על פי וותק, תפקיד ותרומה (מה שקרוי שכר דיפרנציאלי או תקציב משולב), כמו כן רשאי הקיבוץ לשייך לחבריו דירות ונכסים יצרניים (ובלבד שתישאר בידי הקיבוץ השליטה בנכסים), והתנאי לכך הוא שבקיבוץ תתקיים ערבות הדדית מינימלית מוגדרת ומחייבת. את ניסוח ההמלצות הטילה הועדה על התנועה.

לשאלתך מדוע מופנה מסמך הערבות ההדדית בעיקר לקיבוץ המתחדש התשובה היא - השינוי המתרחש בו ביחסי הכוחות הכלכליים בין הקיבוץ ובין החברים. וכידוע לנו על מנת לקיים ערבות הדדית נדרשים משאבים כספיים גדולים.

בקיבוץ השיתופי נמצאים כל הרכוש וכל הכנסות החברים בידי הקיבוץ והוא מחויב לערבות הדדית מלאה (על פי יכולתו).

בקיבוץ המתחדש - לעומת זאת - החבר רשאי לקבל אליו חלק ממשכורתו ובעת שיוך דירות ושיוך נכסים עובר רכוש משמעותי משליטת הקיבוץ לידי החברים. בתנאים אלה, כשמצד אחד - לקיבוץ יש פחות מקורות, ומצד שני - לחברים יש יותר מקורות כספיים וכלכליים, נוצר צורך להגדיר מחדש את רמת הערבות ההדדית.

בנוסף לכך בכל קיבוץ קיימת מציאות שונה. תשובות לשאלות כמו - האם יש לחברים פנסיה צבורה ומה גובהה, מהו המצב הדמוגרפי בקיבוץ, אחוז החברים בגיל העבודה, מהו השכר הממוצע שהחברים מביאים הביתה ואילו הכנסות מנכסים יש לקיבוץ - מצביעות על רמת הערבות ההדדית שניתן יהייה לקיים בקיבוץ המסוים. קיבוצים איתנים כלכלית שנצברה בהם פנסיה סבירה (מעל 2000 ₪) יכולים להמשיך לקיים רמת ערבות הדדית גבוהה, ואילו קיבוצים חסרי יכולת, עם פנסיה צבורה נמוכה, מחויבים יהיו לרמת המינימום הכרחית.

העיקרון המרכזי הוא שהקיבוץ המתחדש, לפני שהוא מחלק נכסים כלכליים לחבריו, חייב להבטיח מקורות שיאפשרו לו מינימום של ערבות הדדית. רק לאחר מכן, (אם יש לו מקורות או נכסים נוספים) הוא רשאי לשייך מהם לחברים.

ש. קראנו שהמסמך עוסק בגבולות המינימום של הערבות ההדדית, בנושאים הבאים: בריאות, סיעוד, חינוך, חיילים ובעלי צרכים מיוחדים. מהו אותו מינימום נדרש?

ת. לפני שאתייחס לתוכן אציין שאנחנו עוסקים בקובץ בן שלושה מסמכים ולא במסמך אחד והם:

1. מסמך "כללי מינימום בדבר ערבות הדדית" - הינו מחייב. זהו מסמך משפטי במהותו אשר עבר דיונים במזכירות ובמועצת התנועה ואושר. היום הוא נמצא על שולחנו של רשם האגודות השיתופיות ולאחר שהרשם יחתום עליו הוא יהפוך למסמך מחייב.

2. מסמך "המלצות התנועה לערבות הדדית" הוא המסמך שאני מרכזת את ניסוחו, הוא מפורט ורחב יותר, ואמור להיות המסמך שיסייע לבעלי התפקידים בקיבוץ לנווט את דרכם בעת שינוי.

3. מסמך "זכויות וחובות החבר העובד" נמצא עדיין בהכנה.

אנסה "בקליפת אגוז" להציג את הכללים וההמלצות המרכזיים.

עקרונות המינימום שהוגדר במסמך המחייב הם:

התחייבות לשכר מינימום - לחבר/ה בגיל העבודה, בתנאי שהוא/היא ממצה את יכולת ההשתכרות שלו/ה ואת הזכויות מכל גורם רלוונטי (המדינה, בן זוג נוכחי ולשעבר ועוד).

פנסיה מינימלית - כפי שנקבעה בכללי העזיבה (כ- 2,200 ש"ח לחודש) + ביטוח לאומי - לפחות.

הבטחת חינוך לילדים - מלידה ועד סוף י"ב במערכת הקיבוצית - כולל חינוך פורמלי וחינוך בלתי פורמלי. משפחות בשכר מינימום ומשפחות חד הוריות יקבלו תוספת שכר עבור ילדיהם.

בבריאות מומלץ להבטיח טיפול במחלות קשות וכרוניות, טיפול בשן ובריאות נפש בהשתתפות משותפת של חוק הבריאות, החבר והקיבוץ.

הבטחת סיעוד - בבית הסיעודי או בביתו של החבר (לבחירתו ובחירת משפחתו) במקרה שהתקציבים והרכוש של החבר (אם יש לו) אינם מספיקים, המימון הנוסף - באחריות הקיבוץ.

לבעלי צרכים מיוחדים מובטחים טיפול הולם, תקציב ודירה למשך חייהם.

ככלל אפשר לומר שבכל הנושאים שהזכרת - נדרשת השתתפות הקהילה. גם בקיבוץ שעובר הפרטה עמוקה.

ש. בהמשך הכתבה, מדובר על המלצה ליצירת "מקורות מימון בטוחים" ועל "כלים ניהוליים", מהם המקורות והכלים המומלצים? האם יהיה בכוחה של התנועה לכפות על הקיבוץ הבודד ליישמם?

ת. המקורות המומלצים הם: חלף מס הכנסה, מס פרוגרסיבי על הפרשי השכר שבין רשת הביטחון של בית האב לבין הכנסתו בפועל ופירות נכסים מניבים במשק ובקהילה. את המקורות הנ"ל מומלץ לצבוע ולנהל מחוץ לתקציב השוטף של הקהילה.

· בין הכלים הניהוליים הכלי המרכזי הוא רשת ביטחון (קרן לערבות הדדית) אשר בה מתנהלים רוב ההתחייבויות המוזכרות למעלה.

· קרן לעזרה הדדית - המטפלת בעיקר בנושאי בריאות חריגים ומהווה קרן סיוע לחברים כשהם זקוקים לכך (מעבר לרשת הביטחון). מומלץ שיהיה לקרן תקנון וקריטריונים להתנהלות וסיוע, שתתנהל בחשבון נפרד, מחוץ לתקציב השוטף.

· כלי נוסף הוא קרן נאמנות (מילואים) בעיקר כמנגנון להבטחת פנסיה תקציבית (בקיבוץ שאין פנסיה או שאיננה מספקת) ובהמשך - לסגירת חוב אקטוארי.

· כלי נוסף וחשוב מאוד הוא ביטוחים - ביטוחי בריאות וסיעוד יהיו ביטוחי חובה.

אנחנו ממליצים גם על ביטוח אובדן כושר עבודה וביטוח חיים.

· כלי קצת שונה שאנחנו ממליצים עליו הוא הקמת מוסד לקבילות הציבור שאליו יוכלו לפנות חברים כאשר הם חוששים מפני התנהלות לא תקינה. מטרתו לאפשר בקרה ומניעת שיקולים זרים בכל הקשור לקבלת החלטות בקיבוץ.

לשאלתך אם התנועה תוכל לכפות על הקיבוצים התשובה הפשוטה היא - לא.

אבל, בקיבוץ הארצי התנאי לשינוי תקנון (לצורך שיוך דירות, נכסים, מעבר למשכורות וכדומה) דורש אישור מזכירות הקיבוץ הארצי ובתק"מ - לידע את התנועה. ללא אישורי התנועות הרשם לא יאשר שינוי. כלומר, קיבוץ שרוצה להיות קיבוץ מתחדש מחויב לכללי המינימום של הערבות ההדדית, שיופיעו בתקנונו החדש כהתחייבות, אחרת תקנונו לא יאושר.

אך חשוב לומר, התנועה לא תעניש או תסלק משורותיה קיבוץ שלא מקיים ערבות הדדית כנדרש. קיבוץ כזה יחדל להיות קיבוץ מתוקף רצון חבריו והחלטותיו. הוא יוכל להפוך למשהו אחר. מהו אותו משהו, איש לא יודע. אף קיבוץ חי לא התפרק עד היום והחזיר ציוד למדינה (קרקע ומכסות יצור).

ש. מהו המסלול שהצעתכם צריכה לעבור עד להפיכתה למסמך מחייב את קיבוצי התנועה?

ת. בתנועה פועל צוות מזה שנה וחצי, הצוות כולל את המזכירים, פעילים מרכזיים בתנועה ובקיבוץ הדתי, מספר עורכי דין ומנכ"ל ברית פיקוח. תפקיד הצוות - לעצב יחד עם צוותי המשנה את עקרונות המסמכים השונים.

מזכירות התנועה דנה - בדרך כלל - לפחות דיון אחד בכל טיוטת מסמך ומאשרת אותו. מסמך מחייב, מגיע לדיון ואישור במועצת התנועה ולאחר מכן מוגש לרשם האגודות השיתופיות לאישורו.

לסיום חשוב לי לציין - הכללים וההמלצות לערבות הדדית שאנחנו מתייחסים אליהם היום נכתבו מתוך ראיית הקיבוץ חסר היכולת. לאורך כל הדרך שאלנו את עצמנו האם הצעותינו סבירות והאם אנחנו לא שומטים את הקרקע מתחת לרגלי הקיבוצים העניים - כלומר מפקירים את החלשים והפנסיונרים. אני מקווה שעשינו עבודה טובה, ובעיקר שתעמוד במבחן המציאות.

ובאשר לקיבוצים היציבים והחזקים - הם שייכים לסרט אחר, ורובם יכולים להשתמש במנגנוני הערבות ההדדית לצמצום פערים חברתיים וכלכליים.