מה צריך לתקן בתנועה הקיבוצית (לכבוד "תיקון ליל שבועות")

מדור הסטורי • 12/5/2018 כניסות

כפי שכתבתי בשבוע שעבר, במדור היסטורי נשתדל לרכז את הכתבות סביב נושא מוגדר. השבוע הנושא יהיה "תרומת גזית לחברה הישראלית". הנושא הזה מתקשר ל"תיקון ליל שבועות" בערב חג השבועות, ההולך וכובש את מקומו בתנועה הקיבוצית למרות שבמקורו הוא שייך לחברה הדתית, שם קוראים כל הלילה פרקים מהתורה, המשנה, הגמרא והזוהר. בקיבוצים זהו ערב של חשבון נפש עם נגיעה במקורות. השנה עלתה במקומות שונים הדרישה שהתנועה הקיבוצית תעשה תיקון מבחינת מעורבותה בחברה הישראלית. לכן האתר יצביע על פעילויות שנעשו בגזית שהן בבחינת מעורבות ותרומה לחברה הישראלית בעבר וגם בהווה. נפתח את השבוע בכתבתו של אלישע שפירא, מזכ"ל "הזרם השיתופי" בעבר, המתייחס לאפשרות השתלבות התנועה הקיבוצית במאבקים על דמותה של החברה בישראל. בימים הבאים של שבוע זה נסקור את תרומתה של גזית בעבר ובהווה לחברה הישראלית.

הכל זורם (ב)/ אלישע שפירא

רשימה שניה: על השינויים במחשבה, במציאות, בקיבוצים ובכלל

השינויים בקיבוצים ובתנועה

עם כל הזהירות הנדרשת כאשר מדברים על "השינויים" בקיבוצים ובתנועה הקיבוצית ולמרות השוני הרב בין הקיבוצים, נכון לומר כי רוב חברי הקיבוצים ויתרו על הניסיון לכונן חברה שתהיה מושתתת על ערכים אלטרנטיביים לאלה הרווחים בחברה התעשייתית והפוסט תעשייתית בעולם שמסביבנו. אמנם לא הגענו בקיבוצים לעומק הפערים כפי שהם בחלק מהמדינות ובמידה רבה בישראל, אבל אין ספק שאנו מזדנבים אחר הערכים והיישומים של החברה ה"ניאו-ליברלית". בקיבוצים רבים יש היום פחות אחריות משותפת מזו הקיימת בארצות הסוציאל דמוקרטיות הסקנדינביות (אותן הזכרנו ברשימה הקודמת). שם החינוך, ההשכלה, הבריאות והסיעוד ניתנים ברובם באחריות המדינה. שם כל אזרח זכאי לקבל את השירותים הללו בשוויון, בהתייחס לצרכיו השונים. זה השוויון המתואר על ידי חלק מהוגי הדעות שלנו כ"אבי כל חטאת", כ"מעוות, מנוון ובלתי צודק". ידוע ומובן לכל כי מה שקורה באותן ארצות לא יכול להתקיים כאשר המטרה המובילה היא העמקת ההפרטה והורדת המיסים הפרוגרסיביים.

היכולת להשפיע על הסביבה

הנהגת התנועה נדרשת מזה זמן לשאלת מעמדה של התנועה וקיבוציה ויכולתה להשפיע ולהוביל תהליכים בחברה הישראלית. כך גם חברים בקיבוצים, השואלים האם וכיצד נוכל לחזור ולהיות משפיעים ואפילו מובילים בחברה הישראלית. בבואנו לדון על השפעתנו על כלל החברה, יש לזכור שהקיבוצים היו תמיד מיעוט והיו שנויים במחלוקת בחברה הישראלית בכל הזמנים, כולל במה שמצטייר היום, בדיעבד, כ"תור הזהב" של הקיבוצים. יותר מכך, רוב הציבור ורוב מובילי ופקידי מוסדות היישוב בטרם המדינה, לא האמינו ברעיון הקיבוץ ולא תמיד תמכו בקיבוצים שקמו. השפעת הקיבוץ על סביבתו ותרומתו לביסוס היישוב היהודי ולהקמת המדינה נבעו בעיקרם ממעשיהם, אמונתם ונכונותם של חברי הקיבוצים וממחויבותם של מנהיגי התנועה. יכולתו של ציבור כלשהו להשפיע על סביבתו מותנה בצירופם של כמה "תנאים הכרחיים" (שגם הם אינם בהכרח "תנאים מספיקים") להגשמת השאיפה להשפיע. התנאים ההכרחיים הם בעיקרם: אמירה ייחודית ומובהקת שיש עמה ערך מוסף לפרט ולחברה, הגשמה בפועל של מה שמוצע לאחרים, הסכמה רחבה ונכונות להשקיע מאמצים ומשאבים, כסף וזמן, למען אותן מטרות אנושיות וחברתיות בהן מאמינים ואליהן שואפים. הניסיון לשחזר היום את מה שהיה נכון בימים של טרום המדינה ובשנותיה הראשונות, לא יצלח והוא עשוי להיות פתטי.

להשתלב במאבקים על דמותה של החברה

אין צורך לדבר היום על הובלה, נכון יותר לדבר על השתלבותנו במאבקים החברתיים והפוליטיים, המאבקים שאמורים להשפיע על דמותה ועתידה של החברה בישראל. לשם כך יש לפעול בכמה ערוצים שצירופם עשוי לקרב אותנו לתרומה משמעותית ולהשגת יותר השפעה:

• לדון ולחדש את האמנה, הכתובה והלא כתובה, בין החברים בכל קיבוץ ובין הקיבוצים בתנועה ולנסח מחדש את הערכים והמטרות המשותפות.

• להציג לנקלטים בקיבוצים את ההסכמות על הערכים והמטרות המשותפות כדי שיהוו מרכיב משמעותי בבחירתם להצטרף לקיבוץ.

• לאתר את השותפים מחוץ לתנועה הקיבוצית, הרוצים ומוכנים להיאבק יחד אתנו על הגשמת המטרות המשותפות.

• לבדוק ולרענן את הפעילויות הציבוריות של כל קיבוץ ושל התנועה ומוסדותיה, כך שתתאים לקידום המטרות המשותפות.

• להגדיל את המשאבים הנחוצים לקיום הפעילות הציבורית ולשתף את הקיבוצים, דרך המיסוי התנועתי, בעלות הפעילות.

אפשר להוסיף או לגרוע אך נראה שאלה העיקרים החשובים, ברוחם אמורים לפעול הנהגת התנועה והקיבוצים, אם ברצוננו לחזור למגרש ההתרחשויות ולהשפעה מעבר לגדרות הקיבוצים.

הביא לדפוס: איתן קליש