ברי גדעון (גרג)

הנצחה • 16/8/2014 כניסות

תאריך לידה: 30/10/1960
תאריך פטירה: 09/06/1982

גרג נולד להוריו פטרישה ואדוארד, בקליפורניה שבארצות-הברית. גרג היה הבן הבכור במשפחה שלה שלושה בנים. ילדותו עברה עליו בבית חם ואוהב. את לימודיו התיכוניים השלים בעיר הולדתו.

הוא אהב ספורט, בעיקר שחיה, ולתחביבו זה הקדיש הרבה זמן ומרץ.

כנער לא היה בעל השקפות ציוניות, אך באוקטובר 1979 נשתנה מהלך חייו, כאשר הצטרף לקבוצה שיצאה במסגרת מבצע של הסוכנות היהודית לביקור בארץ. קבוצתו התנדבה לעבוד בקיבוץ והוא נשלח לקיבוץ גזית. שישה חודשים שהה בגזית ובמהלכם יצר קשר חם וקרוב עם חברים שונים. בתקופה זו השתנתה השקפת עולמו, ובמקום לשוב לארה"ב ללימודים, בחר לחזור לגזית ולארץ. ואכן, כעבור חודשים ספורים ובלי כל הודעה מוקדמת, חזר והופיע יום אחד בקיבוץ.

בינתיים שינה את מעמדו החוקי, נרשם כעולה ואומץ על-ידי משפחת אורן (נורית וויקטור). גרג התחבב על הכל, על משפחתו המאמצת ועל חבריו. הוא אהב את הבריות - בעיקר כרוך היה אחרי ילדים והם השיבו לו אהבה. הוא אהב את חיי הקיבוץ ואת החברים שאיתם עבד ובילה.

כשעמד גרג לפני גיוס, נאמר לו כי לא יוכל לשרת ביחידה קרבית, עקב ליקויים בריאותיים, אך גרג לא ויתר ובאוגוסט 1981 התגייס לצה"ל במסגרת גרעין נח"ל של עולים חדשים, לגדוד 50, והוצב כמאגיסט.

שבוע לפני פרוץ מלחמת לבנון, קיבל אישור ממפקדיו לצאת לביקור משפחתי בארצות-הברית, אולם הביקור לא יצא אל הפועל. פרצה מלחמת שלום הגליל וגרג עלה עם יחידתו לחזית בלבנון.

ביום כ' בסיוון תשמ"ב (9.6.1982) לחם בגיזרה המרכזית, ליד עין-זחלתא. מארב סורי, שהיה מבוצר בעמדות, פתח באש ופגע בטנק. גרג, יחד עם המ"פ והחובש, חשו לחלץ את החיילים שנלכדו בטנק הבוער, אך הסורים המשיכו להמטיר אש גם עליהם והם נפגעו.

גרג נהרג והוא בן 20.

יהי זכרו ברוך.

מכתב שכתבה חן, אמו של גרג

אני רוצה לספר לכם על גדעון כשהוא היה בארצות הברית. אני רוצה לספר לכם איזה יהודי הוא היה.

אני יהודיה אבל אבא שלו לא היה יהודי. במשפחתנו חגגנו את חג המולד הנוצרי.

כשגדעון היה בן חמש היה לו חבר יהודי בשם דוד. יום אחד גדעון שאל אותי: אמא, האם אני יהודי? כן, אמרתי לו. אז הוא אמר שהוא רוצה לחגוג את חג חנוכה. כמובן שהסכמתי ומאז חגגנו את שני החגים בבית.

כשהוא היה בן שלוש-עשרה, גדעון ואבא שלו נסעו לקליפורניה וגרו שם שנה אחת. גם ההורים שלי חיים בקליפורניה הוא אהב אותם מאוד ואני חושבת שהקשר בין גדעון והורי השפיע עליו. כשהוא חזר הביתה הוא אמר שהוא רוצה לעשות בר-מצווה. הייתי מאוד שמחה ואמרתי לו שיצטרך ללמוד בבית ספר עברית במשך שנתיים לקראת בר המצווה. הוא הסכים ואהב את הלימודים. הוא היה תלמיד חרוץ ובאמת אחרי שנתיים הוא עשה בר-מצווה.

הוא התעניין ביהדות והתחיל ללכת עם מגן דוד. הוא גם לימד בגן בבית הכנסת ואנשי המקום זוכרים את גידי ככה: נער גבוה, יפיפה מחייך, ואיך כל הילדים רדפו אחריו. זה היה מראה ממש יפה, גדעון הגדול והילדים הקטנים.

אחרי שהוא גמר את בית הספר החליט לא ללכת ישר לאוניברסיטה אלא לבוא לארץ ולהיות בקיבוץ. כמו שאתם יודעים, הוא בא לקיבוץ גזית. וכמו שאתם יודעים הוא התאהב בקיבוץ, בארץ ובחיים שלו פה. כשהוא היה יחד איתכם הוא היה מאושר.
כולכם יודעים את המשך הסיפור. אתם יודעים יותר טוב ממני על חייו פה בקיבוץ. אני יודעת שהוא היה איש יהודי נהדר. הוא אהב את הארץ יותר משהיה יכול להגיד ואני מאוד מאוד גאה בו.

אני יודעת שכל מי שהכיר אותו יזכור אותו לעולם.

summday_8678857114 גרג (גדעון) ברי