קיבוץ גזית

השבוע הזה שהיה כל כך קשה… 

הימים האלה שמחזירים לזוועות ולמראות הנוראיים שעברו בני עמנו,שאנחנו דם מדמם - בשואה. הכאב הבילתי יתואר הזה שאדם פוגע באדם, בשנאה בילתי מוסברת וחסרת אנושיות.

בימים האלה אני רוצה להזכיר לכם את הדברים הקטנים שעושים אותנו מאושרים.

המחוות הקטנות, המילה הטובה, החיוך, תשומת הלב… - כל הדברים ״הקטנים״ האלה נותנים לנו להרגיש נפלא.

יש רוע עצום בעולם - ויש את הדברים הקטנים, שהם רק שלנו, שעושים אותנו כל כך מאושרים!!

שתהיה שבת שלום

מלאה באהבה ובחום.

יעל

אהבה גדולה בנויה ממחוות קטנות

באחת מתוכניות הרדיו , כשדיברנו על טו באב , עלה המשפט האלמותי הזה בשיחה.

השבוע עשיתי תרגיל עם קבוצה שאני עובדת איתה.

העליתי תמונה של זוג מבוגר, מחובק, עיניו עצומות והאשה רוכנת אל עבר הגבר.

כל אחד מהמשתתפים היה אמור לענות על מספר שאלות :

מי האנשים שבתמונה ? מה הקשר בינהם? איך קוראים להם? מה הסיטואציה בה הם נמצאים?

היה מרגש לשמוע את הסיפור שכל אחד בנה וסיפר לעצמו על אותה תמונה.

פעם זה היה אבא ובת , פעם זוג - בעל ואשה, מישהו אחר בכלל ראה סבא ונכדה…

כל אחד קרא להם בשמות אחרים , מצא להם עיסוקים שונים ונתן חיים שלמים .

הם סיפרו היכן הם גרים , מה הם אוהבים לאכול ועוד ועוד תכנים שבחרו לספר על חייהם של זוג הדמויות מהתמונה.

אחד הסיפורים שחזר על עצמו היה בהתיחסות לסיטואציה.

כולם סיפרו שזהו רגע קטן אחד, מאוד אינטימי , מאוד אישי.

לא היה בסיטואציה משהו דרמטי או רעשני או מלא תוכן - לא, רק נקודת זמן,אחת, קטנה, של רגע אינטימי של אהבה- נתינה וקבלה.

היה משהו בפשטות של הסיטואציה הזו שנתן לגיטימציה לרגעים הקטנים של החיים..

ולמה אני מספרת את כל זה ?….

יש לנו נטייה לבקש לעצמנו חיים זוהרים , מלאים בזיקוקים , מחוות ענקיות שיעידו על מידת ורמת האהבה שרוכשים לנו.. אנחנו עסוקים בלמדוד ולכמת את רמת הנתינה שבן או בת הזוג מעניקים לנו…

אנחנו מסתכלים רחוק ולא מאפשרים לעצמנו לראות את מה שכאן ומה שעכשיו.

כל זוג בונה בעצמו לעצמו את מידת ואופן הנתינה ההדדית.

באופן גורף - נשים זקוקות יותר למחוות חומריות, גברים לרוב מסתפקים במגע.

איך אנחנו בונים לנו את היציבות בקשר , אחרי כל כך הרבה שנים , ולומדים להעריך את מה שיש לנו ולא מחפשים את יום האתמול של המחר?!

יש עבודה עצמית ויש עבודה זוגית!

העבודה הפרטנית לא מחייבת את שני בני הזוג. גם אם רק אחד יעבור תהליך - הדבר ייתן צבע חדש ומרגש לקשר הזוגי והצד השני , לאט לאט , ילמד את השפה החדשה.

תשאלו את עצמכם :

מהי אהבה עבורי?

מה נחוץ לי על מנת להרגיש אהוב?

מה אני עושה על מנת לתת לבן.ת זוגי להרגיש אהוב.ה?

מה מרגש אותי בקשר עם בן.ת זוגי?

כיצד אני יכול.ה להשתפר עבורי ועבור בן.ת זוגי?

תסתובבו עם השאלות האלו כמה זמן , אל תמהרו להתקבע על תשובה אחת. תבדקו לאורך זמן האם אתם יכולים לתת תשובות ״רחבות״ יותר.

מתוך לא מעט תהליכים זוגיים כאלו אני יודעת להגיד , פחות או יותר, את הכיוון החדש שתגלו או תחדדו לעצמכם. זה מרגש מאוד!

מזמינה אתכם לשתף אותי במייל שלי מה גיליתם, אם בכלל, בדרך הזו. 

אגלה לכם שכשאני עשיתי את התרגיל הזה עם עצמי גילית ש…. ״אהבה גדולה בנויה ממחוות קטנות״