קיבוץ גזית

תשובותיו של אילן מאייר – מנחה התהליך

מספר עובדות שיש לתקן והתייחסויות אחרות למאמר של אליהו:

·       מתוך הסקר האחרון של המכון לחקר הקיבוץ באוניברסיטת חיפה:

"בסוף שנת 2011  נסקרו 262 קיבוצים שנחלקו ל- 192 קיבוצים "מתחדשים" (73%),  60 קיבוצים שיתופיים (23%) , 10 קיבוצים "משולבים" (4%("

·       בגרף של המכון לחקר הקיבוץ, ניתן לראות שיש מגמה ברורה של מעבר ממודל משולב למודל מתחדש. יש מגמה ברורה של ירידה במודל המשולב.

·       כל המשכורות של חברי כפר מסריק מועברות לקיבוץ. כל משפחה מקבלת תקציב המבוסס על הכנסותיה פחות מסים קבועים ופרוגרסיביים.

·       אין במודל כפר מסריק הפרטה משמעותית בשירותי הליבה.

·       אין כוונה להציע את מודל כפר מסריק "כזה ראה וקדש". החלופה מדברת על העקרונות של מודל כפר מסריק.

·       בעקרונות כפר מסריק יש הסדרים המונעים את "ההחלקה במדרון" –כגון "צביעת" מקורות שאינם מסים (שכר דירה מעסקים) לשירותי ליבה, הגבלת שינוי בשירותי ליבה ברוב מיוחס, הגבלת שינוי מס פרוגרסיבי ברוב מיוחס ועוד.

·       היה ברור מלכתחילה, שמודל גזית אינו מודל אטרקטיבי לנקלטים שאמורים לממן את בניית ביתם ולכן הוחלט על קליטה לחברות בעצמאות כלכלית. גם שיפור במודל לא ישנה, ככל הנראה, את התמונה שכן עובדות היסוד לא משתנות:

                א.     משפחות מתפרנסות בממוצע ומעלה, היכולות לממן בניית בית, מעוניינות במודל שבו יש רמת עצמאות גבוהה יחסית.

                ב.     התקציב הפנוי במודל גזית (גם משופר) לא יספיק למימון משכנתא.

·       בשורה התחתונה: במודל גזית משופר ניתן יהיה, ככל הנראה, לקיים צמיחה דמוגרפית רק במתכונת הקיימת שתיצור לאורך זמן שתי קהילות החיות זו לצד זו - קהילה קיבוצית מזדקנת החיה בעיקר מהון (פנסיה ורווחים) וקהילה צעירה ועצמאית (דומה לישוב קהילתי) של חברים באגודה השיתופית, אך לא משתתפים בחיים הכלכליים ובמימון הערבות ההדדית ובסופו של דבר גם יזכו בכ- 49% מהרווחים (מה שלא ישויך קניינית לותיקים).

·       כדי להמשיך לקיים את הקהילה לאורך שנים במודל גזית משופר, ללא קליטה של חברים בחברות מלאה, המשמעות היא שימוש גדל והולך בשימוש ברווחים לקיום השוטף, שכן הכנסות מעבודה תרדנה - וזה יגביל מאוד את האפשרות לשייך את הנכסים קניינית לחברים הותיקים.

·       במודל על פי עקרונות כפר מסריק ניתן יהיה, ככל הנראה, להציע הן ל- 23 בתי האב שכבר בתהליך הקליטה והן לאחרים, להיקלט למודל בחברות מלאה, מכיוון שהוא מציע להם רמת עצמאות גבוהה יחסית ושותפות מלאה בקהילה, כולל בנכסים (מה שלא ישויך לוותיקים), כפי שקורה בפועל בקיבוץ עברון ועין-גב המתנהלים במודלים דומים למודל כפר מסריק כבר 5 שנים.

·       לסיכום: הצוות לא "נשבה בקסמו של מודל כפר מסריק". הצוות בחן את העתיד הצפוי לקיבוץ על פי שתי החלופות ובחר (ברובו המכריע) לתמוך בחלופה על פי עקרונות כפר מסריק המבטיחה, לדעתו, עתיד של קהילה אחת עם חברים בסטאטוס אחד החיה על פי תפיסות קיבוציות משתנות, אך שומרת על מאפיינים משמעותיים של ערבות הדדית, שירותי ליבה וסולידריות (מודל סוציאל דמוקרטי סקנדינווי) על פני עתיד שבו יחיו קהילה קיבוצית מזדקנת שחיה בעיקר מהון ותלך ותיעלם עם השנים ולצידה קהילה של חברים עצמאיים (סוג של ישוב קהילתי), שתירש בסופו של דבר את הנכסים (שלא ישויכו לחברים הוותיקים) - עם סיכון של קונפליקטים על רקע ניגודי אינטרסים לאורך הדרך.