בן-יצחק יחיאל

הנצחה • 16/8/2014 כניסות

תאריך לידה: 10/04/1920
תאריך פטירה: 23/11/2002

יחיאל נולד ערב פסח 1920 בבסרביה למשפחת סובול, הצעיר מבין ארבעת ילדיהם.

שניים מאחיו ניספו בשואה ואח יחיד עלה לארץ לפני המלחמה וחי כאן עד יום מותו.

כשהגרמנים נכנסו לבסרביה, רוסיה – הבריחו את יחיאל בן ה-17 לאיטליה, שם הצטרף לגרעין של בני נוער יהודים מגרמניה. יחד עם בני הגרעין נשלח יחיאל לדנמרק אחרי הפלישה של הגרמנים לאיטליה.

כשביקשו הגרמנים מהדנים להסגיר לידיהם את היהודים, לא הסכימו לכך ושלחו את יהודי דנמרק לשוודיה. בלילה אחד גייסו המון סירות והעבירו את כל בני הקהילה שחיו בדנמרק. יחיאל הכיר את בת הגרעין ורדה לה נישא בשוודיה ושם גם נולד בנם הבכור עוזי.

יחיאל כבר אז ידע עברית, כמו שידע 6 שפות נוספות. בני הזוג החליטו שעם הילד ידברו אך ורק עברית וכך היה.

בשנת 1947 עלתה המשפחה בעליה ליגאלית בגלל הילד, דרך צרפת לישראל. הגיעו לשער העמקים שם חיו שנתיים. משער העמקים עבר יחיאל לישובים שונים עד שבשנת 1955 הגיע לכברי עם ורדה, עוזי, ציפורה ונירה. את עבודתו במטע התחיל בנאות מרדכי, ענף שהקים בכברי והפך לנוטע מומחה בנשירים. זן אחד של אגס גדול ועסיסי, נטע וטיפח יחיאל.

בשנת 1986 עבר יחיאל להתגורר בקיבוץ גזית בעקבות קשר שנוצר בינו לבין מלכה ריינר. עם הגיעו לגזית, הצטרף לצוות העובדים בפלזית. בהתחלה עבד מול איליג אך עם הזמן עבר לעבוד באריזות. עבודתו התאפיינה במסירות אין קץ. בוקר בוקר, עונה אחרי עונה.

יחיאל היה איש תרבות במלוא מובן המילה. התענין בתחומים רבים ובעיקר היה מצוי בכתבי התנ"ך ובעברו העביר חוגים בתחום. 16 שנים טובות ומאושרות חיו יחיאל ומלכה בביתם המשותף כאן בגזית.

יחיאל חלה, הלך ונחלש וגם הזיכרון שלו נפגע. וכך, ביום חורף קר וגשום יצא מביתו בדרכו למשתלה, שם רצה לעבוד, אך איבד את דרכו חזרה ומצא את מותו הרחק בכיוון אחר וקטלני, במורד הואדי.

את גופתו תרם יחיאל למדע והועבר לבית ספר לרפואה באוניברסיטה בירושלים.

דברים שכתבה מלכה ליום השבעה

יחיאל, אני נפרדת ממך היום, נפרדת מחיים משותפים שנמשכו 16 שנים.
לכל אחד מאיתנו היה זה פרק ב' בחיים, כבר לא היינו אנשים צעירים.
דעותינו, הרגלינו, וחיינו היו כבר מגובשים ולא קל להגיע להרמוניה.
עם כל זאת ועם רצון טוב, הצלחנו להגיע זו לזה.
למרות אופיינו השונה, הצלחנו לקיים אורח חיים משותף.
זכיתי להכיר אותך על השכלתך הנרחבת ואהבת הספר שבך ובזה תרמת לי לא מעט.
זכיתי גם להכיר את משפחתך המיוחדת, ונכנסנו זו לליבה של זו.
בשנים האחרונות הכריעה אותך המחלה, למרות שנאבקת בה רבות והתאוששת מהניתוח כארי, בעיני המתבונן מהצד.
אני שהייתי לצידך, ראיתי את סבלך הרב ויכולתי לעזור אך במעט.
דיברת רבות על רצונך להיפרד מהעולם הזה ללא סבל.
שעותיך האחרונות הן תעלומה שלקחת איתך ואת האמת לא נדע לעולם, אך אני ביחד עם כל אוהביך, מקווים שנפרדת מאיתנו ללא סבל כפי שרצית.
הלכת ונעלמת בשקט ובצנעה, כמו שניהלת תמיד את חייך.
אני אזכור תמיד את הרגעים השקטים, השיחות המעמיקות, הידע הרב והרצינות שאפיינו אותך.
יהי זכרך ברוך
מלכה

 יחיאל בן-יצחקbenyz