חוה רוגע

ראיונות • 2/11/2017 כניסות

"משנתה של חווה" (ראיון מפני כמה שנים)

לחוה רוגע מאד מתאים התואר הזה. חוה בגיל 81 משכימה קום ב-3.00 מדי בוקר, (בלשונה זה בוקר) ויורדת לדיר לחליבת הבוקר, לצידם של צעירים בני עשרים. היא מסיימת את עבודתה לקראת 10 בבוקר, וגם אז היא לא תלך לנוח. חווה מחזיקה את ביתה ללא עוזרת, מכינה לבנה ואופה עוגות לבנות שבטיפולה של דליה ברק.

רצינו לעמוד במקצת על השקפת עולמה של חוה וביקשנו ממנה שתגדיר לנו כמה מושגים:

מה זה עבודה?

בלי עבודה אין לך את הדברים ההכרחיים לקיומך. העבודה נועדה לספק את הצרכים שלך ושל אחרים. כל אדם עובד: יש עבודה בבית יש עבודה בחוץ; יש עבודה פיזית ויש עבודה רוחנית. עם השאלה כיצד זה שיש אנשים שאינם עובדים שנים וצרכיהם מסופקים ע"י הקיבוץ – חווה לא רצתה להתמודד; מענין שבהגדרתה לא הופיע גם הקשר בין עבודה ומימוש עצמי.

מהי השכלה?

לאדם יש שאיפה טבעית לרכוש השכלה. כל ילד נולד עם זה. ההשכלה אינה נעשית רק באוניברסיטאות, השכלה היא דבר טבעי. השאיפה לידע ישנה לכל אדם. יש אנשים שגומרים אוניברסיטה ולא יודעים כלום. יש אנשים שלומדים רק מהחיים ויודעים הרבה מאד. היום חושבים שהשכלה זה כלי להתפרנסות. כך חשבו גם הורינו באירופה. אבל היום יש עודף משכילים ופרנסתם כלל לא מובטחת. זה קרה בגל הפיטורים בחברות ההיי-טק לאחרונה וזה יחזור. הורי היו מאד משכילים, עם תארים מגרמניה, אבל לאחר עלייתם לארץ, עבדו כל חייהם בעבודות כפיים קשות.

הדור שלנו בקיבוץ, ברובו לא קיבל השכלה גבוהה מסודרת. אבל אנחנו היינו אוטודידקטים והשלמנו את השכלתנו בכוחות עצמנו אחרי העבודה.

מה זה רמת חיים?

רמת חיים בעיני, זה קודם כל להיות מרוצה ממה שיש לך. זה הדבר הכי חשוב. רמת חיים זה לספק את הצרכים שאליהם אני שואף, וכאן השונות כל-כך גדולה שקשה להגדיר מהי רמת חיים, כי לכל אחד יש צרכים אחרים, וגם ברור שלא כל אחד יכול לממש את כל צרכיו, וגם החברה אינה יכולה לספקם לפעמים.

מה זה מימוש עצמי?

מימוש עצמי זה לעשות את מה שאתה אוהב. לדעתי בדור שלנו היה יותר מימוש עצמי מאשר בדור שלכם. רוב החברים הגיעו לעבודה שהם חשקו בה (לגבי החברות התהליך היה יותר מסובך וארוך, הן נאלצו לעבוד בחינוך,אבל בסוף גם הן עבדו בענפים שרצו בהן). הדור שלכם רודף אחרי הכסף, ולכן עושה הרבה פשרות ב"מימוש העצמי". במיוחד נשים, מגיעות פחות לעשות את מה שהן אוהבות לעשות. החינוך המשותף, חדר-האוכל, המכבסה – כל אלו נוצרו כדי לשחרר את האשה. עם המהפך שחל עכשיו בתקופת ההפרטות, היה נדמה שהנשים אוהבות לעשות עבודות הבית. אבל אחרי תקופה קצרה אנו רואים ששוב הנשים מחפשות קריירה. מי שסובל מזה הם הילדים, שאינם כבר ב"חינוך המשותף" שהיה איכותי מאד, ולא עם האמהות שעסוקות בקריירה שלהן (קרייריסטיות היו גם בדורנו – אני למשל).

מה ההבדל בין מומחים לפועלים פשוטים?

יכול להיות פועל פשוט מאד מומחה. יש פועלים פשוטים עם תבונת כפיים שהמנהל רחוק מזה, ולא מבין בבעיות הקטנות של הענף. המנהל, אם הוא טוב הוא רואה תמונה כוללת, הוא מארגן את העבודה, ובעיקר עליו לעשות את הניהול הכלכלי של הענף כדי שהעבודה שעושים תהיה רווחית.

הבדלים במשכורת צריכים להיות?

צריכה להיות איזה שהיא הטבה, לאלה שתורמים יותר. אבל ההטבה יכולה להיות בסיפוק עצמי ובהערכה של החברה. כך זה היה הרבה שנים בקיבוץ, ואנשים נהנו מזה יותר מאשר ממשכורות עתק. בסופו של דבר כולם מתים ומה שמורישים לילדים, פעמים רבות רק גורם למריבות ביניהם. זה לא מבטיח את האושר של הצאצאים. מה שבא בקלות הולך בקלות. צריך לחנך את הילדים מגיל צעיר, שכסף לא צומח על העצים, וצריך לתת ולא רק לקבל כי הנתינה נותנת יותר סיפוק מאשר הלקיחה. אנשים שהנתינה נותנת להם יותר סיפוק מהלקיחה – הם המאושרים.

שאל ורשם: איתן