ראיון עם זוג וותיקים
(הראיון מלפני כמה שנים)
שכבת הותיקים בגזית מהווה כיום 20% מאוכלוסיית החברים; רובם הגדול סיימו את העשור השמיני
בחייהם, ובכל זאת יש להם עדיין, מכמה בחינות, משקל סגולי בחיי הקיבוץ. לכן מענין לבדוק את מצבם
והרגשתם בשלב זה של חיי הקיבוץ, ולשם כך נפגשנו עם משפחת אבידוב, נירה ועמנואל, והצגנו מספר
שאלות.
ש: מה עיסוקכם כיום, כגימלאים, ובמה עסקתם לפני כן. ?
נירה: עד גיל 70 , ולאורך 35 שנים, הייתי הקוסמטיקאית והפדיקורית של הקיבוץ. השתתפי בקורס
השני הנערך אז בתנועה הקיבוצית. היתה זאת מהפכה של ממש להתחיל בתחום הקוסמטיקה, אבל
הסיסמה היתה:" אפשר להיות פועלת וגם מטופחת ויפה". במקביל עבדתי במכונת סריגה, ובדיוק כשקיבלתי חדר באחד הצריפים הישנים, שכנעו אותי לקחת קבוצת פעוטים מבית התינוקות.
. המשכתי בטיפולים, בעקר בשבתות, עד שזה הפך לעבודתי העקרית.
כשסיימתי כקוסמטיקאית עברתי לעבוד בפרוייקט " עץ וטבע", מפעלון לייצור כלים מעץ שקם אחרי
"בובזית" במבנה שהיה פעם המדגרה וכיום "בית העובד". שם קמה בתחילה יוזמת "בית היוצר" של היום
אליו הצטרפתי, וזה עד היום מקום בו אני עסוקה. אפשר לומר שלאורך כל השנים לא הפסקתי לעבוד והמעבר למעמד של גימלאית היה המשך טבעי במקום בו כבר הייתי לפני כן.
עמנואל: אני באתי מאחד הקולוניות של הברון הירש. יש מסורת של חקלאות במשפחה. סבי, אבי, ואני עסקנו בחקלאות, וגם בני, אשר עוסק בסוג חקלאות מעולם אחר. באתי עם נסיון לגידול דבורים שרכשתי עוד בחו"ל. הקיבוץ לא רצה שז להשקיע בתחום הזה, והתחלתי לעבוד במטע. בשלב מסוים הוצע לי לעבור לגינת נוי של הקיבוץ, ומאז במשך 30 שנה הייתי אחראי על הגינון בשטח המחנה. חלק מההכשרה לזה עברתי בקורס לגננות ותיכנון במכון ויצמן בו קיבלתי תואר של טכנאי נוף.
בהמשך הייתי פעיל בארגון הגננים הארצי וב1988 התבקשתי להקים במסגרת המועצה האזורית שלנו את מחלקת הגינון בה עסקתי במשך 12 שנים בהדרכה ותיכנון בקרב 73 ישובים.
אם שובי הביתה הקמנו, יחד עם משה רותם, משתלה מסחרית, אבל הפרויאקט לא צלח.
כיום אני עסוק ב"בית היוצר". אני מייצר בעיקר דברי קישוט,.במיוחד ציור על מצע של קרמיקה, וזה מצליח ונמכר כל הזמן.
על בית היוצר נירה ועמנואל לא חוסכים שבחים. משפטים כגון:"זה לא רק מקום לתעסוקה, זה בית שני"
"אוירה חברתית חמה", "טיפול מסור של החברות המרכזות את הבית","מקום שאפשר להתגאות בו" וגם
הצלחה כלכלית.
ש. בתחומים המעשים יותר, איך אתם רואים את התנאים בעניני דיור, רווחה, בריאות וקשר עם מוסדות
הקיבוץ השונים?
נירה: הבית מספיק לחיי יום יום. קטן כשיש אורחים, אבל לבית גדול יותר אין כוח. העזרה שאנו מקבלים [שעתיים כל שבועיים] לא מספיקה כיום, נחוץ קצת יותר.
עמנואל: לנו זה מספיק. רצוי היה עוד חדר במקום פריסת מזרונים כל פעם שיש אורחים, אבל אנחנו במצב לא רע לעומת קיבוצים אחרים.
נירה: שכבת הותיקים מטופלת היטב. הפעילות הרצופה כמעט מדי שבוע במועדון, הטיולים מספר פעמים
לאורך השנה, המפגש במועדון בימי רביעי בצהריים וכ"ד מוסיפים לתחושה של בית ושל יחד.
עמנואל:בתחום הבריאות. על מערכת הבריאות בכללה אין לנו טענות, מה שצריך מקבלים. עבודת האחיות והמרפאה מאוד מקצועית. אפשר אולי להבין שלפעמים לחץ העבודה גורם לתשובות לא סבלניות, אבל מצד שני אפשר לסמוך,
לגבי מוסדות הקיבוץ, לנו אין כמעט שום קשר וגם לא כל כך זקוקים להם. שיש צורך ממשי, העזרה מוגשת במסירות. .
מה בנוגע לקשר בין השכבות ומקום השכבה הותיקה בקיבוץ?
אין קשר בין השכבות, גם לא מספיק בתוך הותיקים עצמם. משהוא חסר בענין זה. אנחנו באים לכל הפעולות, מבחינת המסגרת החברתית המצב טוב, אבל חסר עוד משהוא.
השכבה הותיקה עדיין משפיעה, אבל בעקר דרך הקלפי.
שאלה אחרונה: התהליך בקיבוץ, הקיבוץ לאן?
נירה: לא מתענינת בזה.נהניתי מאוד מחיי בקיבוץ, והזמן עושה את שלו. יש השפעה גדולה של העיר. החומרנות הולכת וגוברת. לגבי תהליך השינוי, יש דברים שנהניתי מהם, בעקר מהתקציב, אשר מאפשר לנו קצת יותר רווחה בדברים שקודם לא יכולנו להרשות לעצמנו. לא כל דבר חיובי, אבל אומרים שהצעירים רוצים...
בענין הצמיחה הדמוגרפית אין הבדל מהותי בין הקיבוץ ושכונה קהילתית. גם להם בעיה של המשך אחרי דור, גם אצלם יש בעית העתיד. בכל מקרה גידול דמוגרפי הכרחי.
עמנואל: הפעילות התרבותית לא מכלילה אותנו. הדגש בכוון לשכבות אחרות והרבה פחות לנו.
לי חבל שהקיבוץ ירד מהעולם הערכי- רעיוני שאיפין אותו בעבר. אני עדיין משתייך לחלק השמאלי של
המפה הפוליטית, חסרה לי הפעילות והקול של גורם פוליטי כגון מרצ , ומצערת אותי העוינות לקיבוץ
שמפגינים סקטורים שונים במפה הפוליטית..
לגבי העתיד, צריך שיגיעו לקיבוץ אנשים ייחודים, אבל חשוב לי שהם ירצו גם קיבוץ ולא רק המקום על
יתרונותיו החיוביים, ומקוה שגם בין המצטרפים יש כאלה שרוצים משהוא בעל רמה אחרת, חברתית וערכית.
רשם: משה גפני
