תתחילו לדבר על עזה.
יש מקום אחד בעולם אשר לאנשים בו אין שום מושג מה קורה ברצועת עזה, ולמרבה האבסורד זה המקום שהכי משפיע והכי מושפע מהרצועה. שום כתב ישראלי לא יושב בעזה, אפילו לא אחד שידווח מה באמת קורה שם. למרות שגם אם היה לא בטוח שזה היה מעניין אותנו.
אז נושא הפליטים יכול (ובצדק) למשוך הפגנות של עשרות אלפי אנשים. אבל על עזה שהתל"ג שלה דומה לדרום סודן, שנמצאת תחת דיקטטורה צבאית, שהכלכלה שלה מחוסלת לגמרי, שלא נשארו בה מים ראויים לשתיה, וגם חשמל הפך למוצר חמקמק ולא ברור, על עזה יש הפגנה שבועית של 15 אנשים בצומת יד מרדכי...
ושכבר מדברים, מדברים מהפריזמה הבלעדית של תושבי העוטף, שכרגיל מוצגים על ידי כתבי הדרום כשילוב לא הגיוני של גיבורים שעובדים בשדות עד הגבול תוך חירוף נפש נורא, והורים היסטריים ומפוחדים אשר רק מתחננים לצבא שלא יפקיר אותם שוב.
ואולי הגיע הזמן שנתחיל לדבר על עזה ועל ה(אין) מדיניות של ישראל בקשר לעזה. האם מדיניות המצור וההפרדה המוחלטת בין עזה לגדה תורמת או הורסת את ביטחון הישובים כאן. מה בכלל ישראל רוצה? מי האחראי שם לכל הרוחות. מה יחסנו האמיתי לחמאס. שמעתי גורמים ישראלים שמדברים על תוכנית מארשל לרצועת עזה, מי הם חושבים שיממן אותה. בהערכה שמרנית אפשר להגיד שעלות של מלחמות עזה לישראל (מיגון, עלות המלחמות, הפסדים למשק, פיצויים) היא כמה עשרות טובות של מיליארדי שקלים. עם הסכום הזה היה באמת אפשר לשקם את עזה.
חוסר ההבנה שהחמאס לא במצב בו הוא יכול להתנגד למהלכים כלכלים אשר ייטבו את מצב התושבים ברצועה, ואפשר לבצע אותם מעל הראש שלו. וחוסר ההבנה של החמאס בכלל, או אולי הרצון הלא מוסתר של ממשלת נתניהו להשאיר את החמאס בשלטון כדי להמשיך את הפיצול הפנים פלסטיני, גורמים בעיקר לאי עשיית דבר.
והאופוזיציה שותקת, תדברו כבר על עזה, לא על העוטף, על עזה אין דבר שאנחנו צריכים כאן יותר משיפור המצב ברצועה. ואם אתם לא יודעים מה להגיד תשאלו, או שתדברו שטויות העיקר להעלות ולהשאיר את עזה על סדר היום. שהממשלה תבין שהיא לא יכולה להמשיך להתעלם, תדברו על כדי שכאשר תפרוץ המלחמה הבאה יהיה לכם קייס להסביר למה זה רע, למה היה אפשר וצריך לנהוג אחרת, אחרת שוב ניגרר למדורת השבט ותופי הטם טם, ההפצצות הפינויים וההרוגים. ואני לא יודע מה איתכם, לנו כבר נמאס.
