גישושים ראשונים למעבר ללינה פרטית

איתן קליש • 2/6/2018 כניסות

יריות ראשונות בנושא: שיטות הלינה (מעלון מס' 10, 6.4.1984 )

שיטת לינת הילדים בקבוץ תעלה שוב בנושא לדיון במועצה הקרובה של התנועה העומדת להתקיים בחודש מאי. זו הפעם השניה בה ידון הנושא במסגרת כלל תנועתית. בפעם הראשונה לפני כשנתיים עמד קומץ קטן של קבוצים מאחורי ההצעה לשינוי השיטה, והתקבלו כחריגים בהסכמה הכמעט כללית. היום חוגים יודעי דבר מספרים שמעל 10 קבוצים מבקשים ממוסדות הקבה"א לדון בנושא ולאפשר להם לשנות את שיטת הלינה בהתאם להצבעות שהתקיימו זה מכבר בקבוצים.

גם אצלנו מתכוננים להיערך לקראת המועצה. לשם כך הורכב צוות היגוי מחברים המייצגים גילים ומגזרים שונים – אורה ל. משה ג. טיטו א. בתיה ס. מרים ס. ישראל מ. מרטה, סוניה ותורן.

שוחחתי עם תורן, אשר כמרכזת ו. חינוך היא האחראית על פעילויות ההכנה.

תורן: בכוונתנו להזמין מרצים ובעיקר לארגן סדנאות, אשר בהן יוכלו להשתתף כל חברי הקבוץ ולהיות מעורבים בנושא. ננסה לקיים את הסדנאות במתכונת דומה במקצת לאלה שקיימנו כבר בבית אבל במסגרת זמן מצומצם יותר. אנו גם רוצים לפני השיחה בה נחליט על עמדת הקבוץ במועצה, לקיים סימפוזיון. נושא הסדנאות לא יהיה שיטת הלינה, אלא החינוך בגזית, מה יש ומה ניתן לעשות. היינו מאוד רוצים בהשתתפות מירבית של חברים מכל השכבות. מועצה זו הוגדרה כמועצה "לאורחות חינוך וחברה" כשלשני המגזרים השפעה הדדית מכרעת.

ש. מה את צופה שיקרה במועצה?

תורן: השתתפתי בכנס המכין ובו דובר הרבה על ההיבטים החברתיים, כלכליים, חינוכיים ותנועתיים כלליים של הנושאים העומדים להכרעה. אני צופה ויכוח קשה על שיטת הלינה. אני חושבת שבמועצה יחליטו הצירים על המשך הלינה המשותפת ויחד עם זאת תינתן לגיטימציה תנועתית ללינה המשפחתית.

אישית אני מצדדת בלינה המשותפת, אבל אני חושבת שקשה לקיים שיטה כאשר ההורים לא מזדהים איתה.

ש. מה בין הלינה המשותפת לבין שחרור האשה?

תורן: אם היינו יכולים לדחות את הויכוח על הלינה המשפחתית לעוד 10 שנים אני חושבת שאז כבר לא נצטרך אותו. אנחנו מפגרים בנושא שיוויון המינים ומתרכזים כל פעם יותר סביב המשפחה, הבית. כיום יש איזה התעוררות, מודעות לבעיה. עובדה היא שהוקמה מחלקה לשיוויון המינים בתנועה הקבוצים ועוסקים הרבה בנושא.

ש. האם פה בגזית אנחנו באמת זקוקים לדיון מסוג זה, או אולי אנו קוראים לדובים לצאת מהיער?

תורן: פעם אנחנו צריכים לקיים דיון כזה. לדעתי בריא להעלות את הדברים על פני השטח. מצב בו מחזיקים מחשבות וספקות בתוך הבטן רק יכול לעורר תוקפנות. מצד שני אם נחליט פעם שאנו הולכים לשנות את שיטת הלינה, שזה יעשה באופן מסודר ותוך הידברות ולא ע"י אלה שיחליטו לקחת את החוק בידיהם.

ש. איך אפשר לנהל דיון בין בעלי דעות שונות, כשהם מתווכחים בשני מישורים: רגש, מול ניתוח רציונאלי?

תורן: הויכוח הוא קשה כי אנשים מביעים רגשות ולא ניתן לתרגמם לשטח אידיאולוגי. יש חברים האומרים: "רוצים" ולא מענין אותם לשמוע על היתרונות של הלינה המשותפת. יחד עם זאת אי-אפשר להימנע מהויכוח הזה, כי זכותם של האנשים הרוצים בכך, לשנות את השיטה, להתווכח ולהביע את דעתם.

פניתי אל מרתה חברה בצוות ההיגוי ובקשתי ממנה להביע את דעתה בנושא שיובא לדיון במועצה.

מרתה: אנחנו (דוד ואני) ניסינו כהורים את שתי שיטות הלינה, ועודה זו מאפשרת לי לצדד בבטחון בלינה המשותפת. איני חושבת שהמקום הפיזי של לינת הילדים חשוב במיוחד. הגורם הרלוונטי בחינוך הילדים הוא שהם יגדלו באוירה מחושבת ומאורגנת בהתאם לצרכיהם הפיזיים והפסיכולוגיים. אין לי שום ספק שבלאו הכי השפעת המשפחה היא המכרעת בחינוך ובהתפתחות הילדים, עד כי כך שכל ההווי המשפחתי משתקף בהתנהגותו.

כאם אני חושבת שעלי למלא את התפקיד החשוב של אם, אבל אין הוא יחיד. אני גם רוצה להתפתח במישורים שונים לא פחות חשובים לי: עבודה, חיי תרבות, התפתחות אידיאולוגית. אינני חושבת שתפקידים אלו עומדים בסתירה לתפקידי כאם. ההיפך הוא נכון. אשה מרוצה בהישגיה האישיים, היא גם אם המתמסרת לילדיה ביתר הנאה.כמובן שכאם אני שואלת את עצמי מדי פעם: "האם החינוך שאני נותנת לילדי הוא הנכון?"

אני חושבת שהתשובה הטובה ביותר היא אך ורק 'להסתכל על ילדי הקיבוץ'. אמנם הם ילדים עצמאים אבל עם רגש השתייכות לקבוצה המשפחתית. ילדים בריאים, פיזית ונפשית, אינם יכולים להיות תוצר של חינוך מוטעה.

ניסיתי לגייס לצורך כתבה זו, דעה של חבר/ה החושבים אחרת, אך לא הצלחתי כי הזמן דחק, וגם כי יש חברים המעדיפים בינתיים לא להתבטא. כמובן שדפי העלון פתוחים לרווחה לבעלי דעות שונות.

רשמה: מירטה לוין