כפר תבור, מעט היסטוריה

ספריית גזית • 5/3/2018 כניסות


קבוצה של בני הדור השני של העלייה הראשונה. הוריהם, שהגיעו בשנת 1881 עד 1904, בעיקר מרוסיה ומרומניה, היו אנשים דתיים ובעלי משפחות בני המעמד הבינוני, שבחרו לעלות לישראל בעקבות הפרעות "סופות בנגב" ברוסיה, בשנת 1881, וכמו כן עקב גירוש היהודים ממוסקבה, והגזרות החדשות נגד היהודים. בתוך בני העלייה הראשונה היו שליחי "חיבת ציון" שבאו לבדוק את אפשרויות ההתיישבות בארץ עבור חבריהם, וגם חברי אגודת ביל"ו (בית ישראל לכו ונלכה), שהיו חלק מתנועת חיבת ציון. בתחילה נקראה המושבה מסחה, כשמו של היישוב שהתקיים במקום עד המחצית השנייה של המאה ה-19. במסחה התגוררו בעבר אריסים ערבים שהובאו מסוריה על ידי אפנדים לעבד עבורם את הקרקע. בשנת 1903 ביקר במושבה מנחם אוסישקין ועל פי הצעתו שונה שמה לכפר תבור בשל היותו למרגלות הר תבור. אדמותיו של כפר תבור נקנו על ידי חברת יק"א, שהוקמה על ידי הברון הירש על מנת לסייע ליישובם של יהודים פליטי רוסיה בארץ ישראל. היה זה אזור התיישבות חדש ליהודים באותה תקופה.

ראשוני כפר תבור

היו בעלי משפחות ומרביתם הגיעו ממושבות קיימות. ניתן לזהות שני גרעינים עיקריים : יוצאי זיכרון-יעקב ובנותיה (שפיה ובת-שלמה) ויוצאי ראש-פינה, צפת ומטולה. המשפחות החלו להצטרף כעבור מספר חודשים. תחילה התגוררו המתיישבים החדשים בחושות, כקילומטר מזרחית למיקום הקבע, אך במהרה הקימו צריף זמני - קומתו העליונה שימשה למגורים והתחתונה לבהמות. בשלבים הראשנים המתיישבים עסקו בהקמת בתים. המושבה הוקמה בתבנית של כפר - רחוב מוקף חומה להגנה ובמרכזו מבני ציבור.

ההתיישבות במושבה התבססה

על עקרונות חדשים, שכללו את נתינת השטח לאיכרים לא כמענק אלא כהלוואה על מנת לעודד עצמאות. כמו כן, האיכרים היה ברובם כבר מנוסים או שקיבלו הכשרה מקצועית מסודרת, דבר שהבטיח יכולת להרוויח מן המשק ולהחזיר את ההלוואה. כל איכר קיבל בית בן שלושה חדרים, חצר קטנה עם מבני משק, מצוידת באינוונטר יסוד שכלל בעלי חיים, ציוד חקלאי ,וגן ירק בן כשישה דונמים מחוץ לחומה. באוגוסט בשנת 1903 מספר האיכרים במסחה היה עשרים ושמונה. בשנת 1908 נוספו למושבה גם אדמות אום אלג'בל ועמן עוד תשעה בתי איכרים ומשק, בסך הכול היו אפוא בכפר -תבור שלושים ושבעה משקים.

בשנים הראשונות

המתיישבים חוו קשיים רבים. היישוב סבל ממחסור במים, כי המבנה הטופוגרפי והגאולוגי גרם למי הגשם לזרום במהירות הלאה. כדי להתגבר על כך שתלו התושבים מטע שקדים, מטע זיתים וכרם גפנים המתאימים לתנאים המקומיים. בנוסף לכך, המתיישבים סבלו מפגעי טבע, מחסור בחשמל, מחסור ביישובים עבריים סמוכים וללא דרכים מקשרות. על קשיים אלו נוספו בעיות ביטחון שנוצרו עקב החיכוך עם התושבים הבדואים שהיו בסביבה. בין הקשיים הרבים שעמם נאלצו המתיישבים להתמודד, הייתה גם בעיית הגניבות החקלאיות של השבט הבדואי ערב א-צביח, ששכן בסמוך. הצורך בשמירה ובהתגוננות מפני הגניבות הביא לתמיכה בהחלטה להקים את ארגון "השומר" שיעסוק בהגנה וביטחון, במקום בני מיעוטים מן הסביבה אותם נהגו עד אז להעסיק בתפקידי השמירה. ארגון השומר שלקח על עצמו את השמירה בכל המושבות היהודיות, היה הבסיס לכוח הצבאי העברי.

כְּפַר תָּבוֹר היום

היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל בגליל התחתון המזרחי. המושבה הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1949, ומתגוררים בה 3,400 תושבים. תושבי כפר תבור עוסקים במגוון תחומים. בראשיתה הייתה זאת מושבה חקלאית. ואכן, ישנם תושבים רבים בכפר אשר עוסקים עדיין בחקלאות כגון גידולי שדה, מרעה, משקי בעלי חיים ועוד. אולם, בשנים האחרונות, התפתח ענף התיירות בצפון בכלל ובכפר תבור בפרט. דבר הבא לידי ביטוי בהקמתם של צימרים ויחידות אירוח, הפעלתן אטרקציות, מסעדות ואתרים תיירותיים. בנוסף, במזרח המושבה פועל אזור תעשייה בו ניתן להתפרנס מבתי מלאכה ומתחומי מסחר שונים. כפר תבור נמצאת בסמוך לצירי התחבורה החשובים של אזור הגליל התחתון. אי לכך, תושביה יכולים למצוא פרנסה גם ביישובים השונים בגליל, כגון בנצרת עילית, עפולה וטבריה, וביישובים כפריים נוספים. כמו כן קיימת גם יזמות פרטית. לאחרונה נבנה במושבה מרכז מסחרי חדש וגדול.
מאת: 
נועם בורנשטיין וניצן בן דוד במסגרת שיעורי היסטוריה של כיתות י', בית ספר מעלה שחרות, יטבתה.

C



בלי וירוסים. www.avast.com