קיבוץ גזית

סיפורו של דוקטורט

(ראיון עם יוסף ווקס על הדוקטורט שסיים לאחרונה, עלון 1289, קיבוץ גזית, 24.8.2012    )

·       יוסף, קודם כל מזל טוב ושיהיה בשעה טובה. מה היה נושא הדוקטורט?

המחקר שלי עוסק ביצירת מערכת הדרכה רלוונטית ואפקטיבית המחברת בין פדגוגיה לטכנולוגיה במערכת החינוך. מיקודו, בשימוש המחשב ככלי משמעותי בתהליכי ההוראה והלמידה בבתי הספר. על פי המודל הזה, לרכז המִחשוב תפקיד מרכזי של הובלה ומנהיגות לשם העצמת תהליך הלמידה מלווה טכנולוגיה, והן בהקניית אוריינות תקשוב בקרב אוכלוסיית המורים.

אך הדבר החשוב ביותר הוא שהמודל מחייב ומקדם למידה אחרת, שונה ממה שהיינו רגילים בעשורים הקודמים. במרכזו, פתוח מיומנויות חשיבה, יצירתיות וחדשנות הנדרשות במאה ה-21 והכולל יכולת חשיבה ביקורתית, שימוש נרחב במטא-קוגניציה (חשיבה על חשיבה), פיתוח יכולת בפתרון בעיות ובעיקר ללמוד כיצד ללמוד.

·       ספר לנו קצת על הנושא הזה, ועל התזה שלך...

התיזה מתארת במידה רבה את מה שעשיתי במסגרת העבודה שלי במשך כעשור בבית הספר ושלשמחתי, למרות שקובעי המדיניות במשרד החינוך לא קראו את העבודה שלי, הרבה מהרעיונות שיישמתי בבית הספר וההמלצות הנובעות מהמחקר, הן כיום חלק אינטגרלי מתוכנית המחשוב הארצית של משרד החינוך, תכנית שרצה בבתי הספר בארץ מזה שנתיים. זו תכנית שאני גם מכיר מבפנים, היות ואני משולב בה במערך ההדרכה והפיקוח. ללא ספק, פרויקט התקשוב הארצי מחזק את המהימנות של המחקר שלי ומעניק משנה תוקף להמלצות שכתבתי בו. במידה רבה, הקדמתי את המאוחר בכמה שנים ואני גאה בהישגים אלה...

·       אני מבין שהדוקטורט השתרע על פני כמה שנים.

מדובר בעיקר על אין-ספור לילות, סופי-שבוע וחגים. אני מניח שלוּ הייתי יוצא לשנת שבתון לצורך כתיבת התיזה, הייתי מקצר את הדרך.

·       מדוע בחרת באוניברסיטה אנגלית?

·       בארץ היו דרישות לעבור קורסי השלמה לפני שאוכל להגיש הצעת מחקר. זה היה הזוי, כיוון שמדובר היה בקורסים שכבר למדתי בתואר השני והיה מעכב אותי מאד. המגבלה השנייה היא שבארץ אתה יכול לחכות לפעמים שנה ויותר עד שייתפנה מנחה מלווה לתיזה. באוניברסיטה הבריטית קיבלתי במיידית לא מנחה אחד אלא שני מנחים וכמובן, לא היו דרישות להשלמת קורסים, מיד יצאתי לדרך.

·       אתה כבר לא צעיר, מאיפה הדחף לעשות בגילך דוקטורט?

לכמיהה לדעת אין גיל. זהו צורך עז לרדת לשורשים של הדברים,  לדעת את העולם מתוך פיתוח יכולת אישית עיונית ומדעית. יש בהחלט תחושה של התעלות...

·       האם יש מחירים למבצע כזה ברמה האישית והמשפחתית? היה עידוד מצד המשפחה?

מסע כזה אינו אפשרי ללא עידוד ותמיכה מבני המשפחה ועליי להודות בעיקר לאשתי זהבה, שפינתה לי באהבה שעות יקרות במשך כל השנים האלה.

·       האם אתה אישית נתרמת מעשיית הדוקטורט?

נתרמים כל הזמן. כשלמדתי לתואר הראשון אמרתי לעצמי "הינה נחשפת לרובד של ידע אנושי שספק אם היית יודע על קיומו לוּ לא למדת לתואר". בתואר השני, גיליתי שיש רובד עצום נוסף מעליו וכך, גם בלימודי התואר השלישי. קשה לי לאמוד כמה חכמתי במשך כל השנים האלה שהקדשתי ללימודים, אבל אני מרגיש שחושיי התחדדו, שרכשתי מיומנויות מתקדמות של חשיבה ביקורתית, מה שמאפשר לי לראות דברים אחרת, מזוויות שונות...

רשם: איתן