שיוך נכסים לאן / אמיר אברמוביץ

מדור הסטורי • 14/4/2018 כניסות

שיוך נכסים לאן – ראיון עם אמיר אברמוביץ                     איתן קליש

(כתבה מלפני מספר שנים)

אחד הצוותים שיצאו לדיון עם הציבור עם המלצה ברורה היה צוות "שיוך נכסים", שאמיר עמד בראשו. הצוות המליץ ללכת לאופציה של שיוך נכסים הוני, הנקראת "חלף דמי עזיבה", ולא לשיוך נכסים ע"י חלוקת מניות. בדיון שמענו כמה פעמים מאמיר שהצוות ברובו המכריע חושב שאי-אפשר יהיה לעשות שיוך נכסים בלי "שיוך משכורות", ורצינו לשאול על כך את אמיר. כמו-כן לא היה ברור מהדיון על אילו סכומים מדובר, מה תהיה תדירות חלוקת ה"דיבידנד" ומה תהיה זמינותו לחבר. על כל אלו רצינו לקבל הבהרות מאמיר.

 

בימים אלו התפרסמה בעתון "קיבוץ" אזהרה של צפריר בן-אור מפני שיוך נכסים יצרניים, האם זה נוגע גם לנו?

 

אם היינו הולכים לשיוך נכסים ע"י שיוך מניות לחברים, יכולה הייתה להיות סכנה לאחזקה המשותפת של הקיבוץ בנכסיו היצרניים. קיבוץ שיעביר אחוז ניכר של המניות שלו לידי החברים יכול לאבד את השליטה על נכסיו היצרניים. אבל מה שאנו מציעים הוא שהחברים יהנו מהפירות בלבד של הנכסים היצרניים, ובגירסה הזו אין כל סכנה של איבוד השליטה ע"י הקיבוץ  על הנכסים היצרניים.

אמיר, חברים רוצים לדעת על מה מדובר: האם זאת תהיה קרן שתצטבר לך במשך שנים ארוכות, או שזה יהיה סכום שנתי שתוכל למשוך אותו, האי-בהירות רבה...

 

הסכומים שהחברים יקבלו, יהיו קשורים לביצועים הכלכליים של הקיבוץ. יהיו שנים שלא יקבלו כלום, אם המפעלים לא ירויחו. גם בשנה שהמפעל ירויח יפה חלוקת הדיבדנד והפרשתו לקרן "חלף דמי עזיבה" תעמוד בין חלוקת הרווחים לצרכים אחרים. כמובן שענין זה צריך להיות מוסדר בתקנון. התקנון יגדיר כמה מהרווחים נשאר בידי המפעלים. ברור שהמפעל צריך לנכות את הסכומים שצריכים ללכת אליו, לצורך השקעות. אחר-כך ישנו הניכוי שהקיבוץ ייעשה לצורך הפעלת המערכת שלו, וגם זה יוגדר באחוזים מסויימים. הקיבוץ יצטרך לנכות סכומים נכבדים לצורך ההשקעות הצרכניות שלו (כמה, זה תלוי בשאלה איזה קיבוץ נהייה בעתיד). בתוך הסכום שיגיע לקיבוץ, בשנה רווחית, יוגדרו אחוזים מסויימים לצורך "חלף דמי עזיבה". הסכומים האלו יצטברו בקרן "חלף דמי עזיבה", שלחברים יהיו בה זכויות או חשבון לפי הותק שלהם. חבר יוכל למשוך מהקרן (להלן – הקרן), הזו מתי שהוא ירצה, אבל הסכום הזה ירד מדמי העזיבה שלו.

צריך להדגיש שהתקנון גם יגדיר, סדר עדיפויות של צרכים, וזה יכול לבוא על חשבון הכספים שיגיעו לקרן. למשל, אני חייב לדאוג קודם לחינוך ולבריאות, ל"רשת בטחון" (אם נגיע לזה), ורק אחרי זה כסף מתחיל לזרום לקרן "חלף דמי עזיבה". יכול להיות שיהיו שנים שהרווחים לא יספיקו לכסות את כל הצרכים הבסיסיים ולא ישארו כספים לקרן.

אם קבלת הכספים האלו קשורה בויתור על דמי עזיבה, אז מה החבר מרוויח מזה?

במצב הנוכחי, רוב החברים, אף פעם לא יזכו להינות מדמי העזיבה, למעט אותם מתי מעט שיעזבו את הקיבוץ. בשיטה המוצעת החברים יוכלו ליהנות מכספים אלו בחייהם, וגם להוריש את הכספים לבניהם. אנחנו מתקדמים לעבר "נורמליזציה" של מצבו של חבר קיבוץ, לעומת שאר האוכלוסיה במדינה. צריך להבין שהחבר לא מוותר על דמי העזיבה. במידה והוא מחליט לעזוב, המינימום שהוא יקבל הם דמי העזיבה בניכוי הכספים שהוא משך מהקרן במשך השנים.

יש כבר קיבוצים שהלכו לשיוך נכסים?

ישנם כבר כ-40 קיבוצים שנכנסו להסדרים כאלו. רובם הלכו ל"שיוך הוני" כמו שאנחנו הצענו, בגלל היתרונות שציינו לעיל. ישנם קיבוצים שהחליטו על זה, יצרו תקנון, אבל בעצם הקרן נמצאת בהקפאה. זה קורה בעיקר בקיבוצים שהחליטו במקביל לשיוך נכסים להשאר שיתופיים. בקיבוץ שיתופי מטבע הדברים שהצרכים הציבוריים לא קטנו, ולכן כל הכספים נבלעים במערכת הציבורית ולא נשאר כסף לקרן. זה מה שקורה לדוגמה בכפר מסריק. בקיבוץ שנשאר שיתופי, אם אתה מזרים כספים לקרן "חלף דמי עזיבה" זה אומר שאתה מיטיב את מצבם של הוותיקים, ובהכרח מרע את מצבם של הצעירים, שמחכים לבנייה וכו'. קיבוץ שיתופי שיש לו הרבה כסף יכול לעשות את כל הדברים במקביל: גם ליצור קרן "חלף דמי עזיבה", גם לבנות לצעירים, וגם להעלות את התקציב. אבל רוב הקיבוצים השיתופיים מרמת גזית ומטה, לא יוכלו לעשות "שיוך הוני" משמעותי, כל זמן שהם שיתופיים, כי הם ייצרו מחנק אצל הצעירים. למרות זה אני בעד להתחיל עם הקרן הזו כבר עכשיו. נכון יהיה לבנות את המנגנון הזה כי הוא נכון וצודק, (ויתרון אחד ישנו באופן מיידי – החבר מוריש את דמי העזיבה לבניו, מרגע ההחלטה על קרן כזו), ובמשך הזמן נראה כיצד אנחנו יכולים להפעיל אותו.

בדיון אמרת שהצוות שלכם ברובו ממליץ על שיוך שכר במקביל לשיוך נכסים, אך לא הבהרת למה?

הצוות שלנו הגיע לשתי מסקנות בנושא זה:

האחת, זה לא צודק ללכת ל"שיוך נכסים" מבלי "שיוך משכורות". המסקנה השניה -  זה בלתי אפשרי לעשות שיוך נכסים ללא שיוך משכורות. בקיבוץ השיתופי היתה מערכת של איזונים. אך ברגע שאתה פותח פתח לשינויים הכל מתערער. אתה צריך לבנות מערכת של איזונים אחרת. אם המערכת הזאת תיבנה כך שהמבוגרים יקבלו מפירות עמלם הרב שנתי, ונחלק להם כמה מיליונים בשנה, אז איזו תשובה אתה תיתן לצעירים? אז לא ניבנה יותר שיכונים? אז נוריד תקציבים לחברים הצעירים? למה שהם בכלל ישארו פה? המצב הדימוגרפי שלנו ידרדר במהירות.

לכן, להפעלת "שיוך נכסים" יש תנאי: שיוך שכר. ומי שרוצה שיוך שכר, צריך להבין שצריך לעשות במקביל שיוך נכסים. זה מתנה את זה. אחרת זה לא יעבוד.

בקיבוץ השיתופי גודל העוגה קבוע פחות או יותר. בקיבוץ המתחדש – שעושה שיוך נכסים עם שיוך משכורות, העוגה תלך ותגדל, ואז נוכל לממש את תוכניותנו לשיפור איכות חיינו. זאת אמונתי.