ספרן דב (ברלה)

הנצחה • 16/8/2014 כניסות

תאריך לידה: 16/04/1926
תאריך פטירה: 19/11/2011

ברלה ספרן נולד בשנת 1926 באחת הקולוניות היהודיות בארגנטינה. בגיל צעיר מאוד עבר עם משפחתו לעיר סאן-רפאל שבמנדוסה, שם הצטרף לתנועת השומר הצעיר.

ברלה למד בבית ספר מקצועי את מקצוע החרטות, בו התמחה במשך כל חייו. מסגריית הקיבוץ הייתה עבורו מקום ליצירתיות ותמיכה עצומה במימוש הרעיון הקיבוצי כולו.

בשנת 1950 עלה ברלה ארצה עם משפחתו ועם קבוצה קטנה של חברי השמור הצעיר והצטרף להכשרה בקיבוץ המעפיל. יחד עם שאר חברי התנועה שהיו בהמעפיל, הגיע ברלה לקיבוץ גזית, בית שברלה היה מעורב בכל מה שקורה בו באופן רגשי ועמוק.

כאן הכיר את קלרה ויחד הקימו משפחה. ארבעה ילדים היו לברלה ולקלרה – ראובן, אורלי, דקלה ואילן. 7 נכדים זכה לראות בחייו.

השנה האחרונה לחייו היתה שנה של התמודדות קשה בסופה נפטר ברלה והוא בן 85 במותו.

יהי זכרו ברוך

אבא יקר שלי,

נתת לנו כמעט שנה להתכונן ליום הזה... הרצתי אין סוף הספדים ובכולם חוזרת אותה תכונה המאפיינת אותך בצורה הכי טובה: אתה בן אדם במובן הכי טהור שאפשר. ברחוב קוראים לך "איש טוב" ובאמת היית כזה.

אל חיי נכנסת כשהייתי בן שנה, שנה וחצי, אימצת אותי ואת אמא שהייתה בהריון מתקדם עם אורלי ומאז אנחנו יחד.
קיבלת אותי כיוצא חלציך ולך קראתי "אבא". מעולם לא הרגשתי זר או לא שייך. בשלב מאוחר בחיי, כשהחלטתי למצוא את הביולוגי, עמדת מהצד ונתת לי את המרחב לו הייתי זקוק. לא נעלבת והבנתי את הצורך שלי, בדיעבד זה רק קירב וחיזק את היחסים בינינו אבא.

אהבת את הקיבוץ בכל נפשך. הקיבוץ היה אתה, אהבת את היצירה שנתנה לך את עבודתך. היית שם דבר, האורים והתומים בתחום הנפחות ומטלורגיה, מכל האזור היו מגיעים חקלאים הזקוקים לתיקון מיוחד, בעיקר ריתוכי פלדות. יצא לי לעבוד איתך כנער, כל כך רציתי להיות כמות ולתת תפרים שהשלקה יורדת מעצמה, אבל אתה התחלת מ-א' ולא ויתרת על אף שלב מהשלבים, פרוטקציה לא עזרה פה. כאשר מיצית את שלב המסגרות, ועם הקמת פלזית, התחלת התמחות חדשה: עיבוד שבבי חריטה. התפתחת והפכת לחרט יוצא מן הכלל, היית בונה לעצמך את הסכינים כדי לייצר צורות מורכבות.

היית סבא נפלא, סבלנו, מלמד ומשקיע. תמיד היה לך אנרגיה ונושאים לדבר עליהם, אם זה כדורגל או היסטוריה או פוליטיקה... כמה שהנכדים אהבו לשמוע את הסיפורים שלך על ילדותך בארגנטינה, על מעשי הקונדס שלך – כן, היית שובב גדול. היה לך זיכרון מדהים וגם בערוב ימיך נשארת צלול וחד כתער. כל כך אהבו אותך הנכדים, הם קראו לך "סבא התותח".

ידענו לא מעט משברים, חלקם גדולים וכואבים, ואתה נשארת אופטימי, חיובי ואוהב אדם כי זה בטבע שלך. איש קטן-גדול אתה אבא.

המחלה שלך והדעיכה האיטית הייתה כואבת וקשה, אבל מצד שני אפשרה סגירת מעגלים, היפרדות ופיוס.

כל כך הרבה אהבה וחום העניקה לך אמא בשנה זו, היא נתנה את כל כולה לך. היה כיף לראות אתכם ככה, איזו זוגיות.

גם לך ולי היה זמן איכות לומר דברי נועם ואהבה, שלא התאפשרו קודם... היה לי את הכבוד ללוות אותך במסע זה, אתה יודע שאהבתי אותך מאוד.

אל תדאג אבא, אנחנו פה נמשיך את החיים כי ככה היית רוצה, שלא נפסיק לשמוח, לחייך ולאהוב וכמובן שנדאג לפולניה שלך כפי שביקשת.

נוח לך בשקט כי מגיע לך איש טוב

אשר צורף מספר על ברלה

ברלה ספרן נולד ב-1926 באחת הקולוניות היהודיות בארגנטינה. בגיל צעיר מאוד עבר עם משפחתו לעיר סנרפאל במנדוסה. בעיר הזאת חיו כ-30 משפחות יהודיות.

כאשר אני ביקרתי בעיר הזאת, במסגרת פעילות של תנועת השומר הצעיר, פגשתי אותו ומאז ברלה היה מאוד קשור אלינו ואל התנועה. גם המרחק הגדול לא הפריד בינינו והקשרים היו מאוד הדוקים.

ברלה היה תמיד איש עבודה, גם בארגנטינה וגם כאן בארץ. הוא למד בבית ספר טכני והיה לחרט מקצועי ומעולה. ברלה עסק בחרטות במשך כל שנותיו בקיבוץ כמעט עד ליומו האחרון והיה מהחרטים הבולטים והידועים באזור כולו. פעם היתה תכנית להקים באזור מפעל למכונות חקלאויות וברלה הלך להכשרה מיוחדת לקראת זה, בסופו של דבר התכנית לא בוצעה.

ברלה עלה לארץ בשנת 1950 יחד עם משפחות ועם קבוצה קטנה של חברי השומר הצעיר. הוא הצטרף להכשרה בקיבוץ המעפיל ומשם עבר לגזית עם חברים נוספים.

בגזית הכיר ברלה את קלרה והקים איתה משפחה נהדרת. הוא היה אדם אהוב ומסור בכל ליבו למשפחתו, לקיבוץ ולעבודה. היה מתעניין במתרחש בכל פינה בקיבוץ וחשוב להוסיף שברלה היה ציוני נלהב בליבו ובנפשו.

יהיה זכרך ברוך חבר יקר.

 ברלה (דב) ספרן