משנת ,"ערבי פסחים" וערך השיוויון
פרק י' משנה א'
"ערב פסחים סמוך למנחה , לא יאכל אדם עד שתחשך,
אפילו עני שבישראל לא יאכל עד שיסב.
לא יפחתו לו מארבעה כוסות של יין אפילו מן התמחוי"
המשנה שלפנינו עוסקת בליל הסדר, ועניינן של שלושת ההלכות הבאות בזו אחר זו,
הוא ניסיון ליצור תחושה של שיוויון בין העני לעשיר בחג זה.
ההלכה הראשונה רוצה למנוע מהעשירים לשבת לאכול את סעודת החג כבר בשעות אחר הצהרים בעוד אחיהם העניים עובדים בשדות ובעיר (ספראי, הגדת חז"ל).
ההלכה השנייה מפרטת את דרך האכילה בליל הסדר. ההסבה היתה דרכם של העשירים באוכלם שרועים על מיטותיהם. בליל הפסח על כל אדם להידמות לעשירים ולבני חורין (חופשיים). הדגש במשנה הוא , שאף מי שאינו רגיל בסעודותיו לאכול בהסבה, בליל הסדר עליו לאכול כך.
ההלכה השלישית במשנה דנה בשתיית ארבע הכוסות בליל הסדר. לא ברור למי היא בדיוק מכוונת. כנראה שהיא מכוונת לנותן האוכל בסדר, שיקפיד לתת לכל סועד (וגם לעניים המוזמנים לסדר) ארבע כוסות. כמו כן יש כאן הוראה לאחראים על הצדקה על "התמחוי" שיקפידו שלכל הנזקקים העניים, יוקצב מספיק יין – כדי ארבע כוסות.
ותוספת קטנה:
תלמוד בבלי מסכת ברכות דף ב עמוד ב
מאימתי מתחילין לקרות שמע בערבין? - משעה שקדש היום בערבי שבתות, דברי רבי אליעזר. רבי יהושע אומר: משעה שהכהנים מטוהרים לאכול בתרומתן. רבי מאיר אומר: משעה שהכהנים טובלין לאכול בתרומתן. אמר לו רבי יהודה: והלא כהנים מבעוד יום הם טובלים! רבי חנינא אומר: משעה שעני נכנס לאכול פתו במלח.
בית הבחירה למאירי מסכת ברכות דף ב עמוד ב
מהם שפירשו משעה שעני נכנס וכו' שאין לו נר להדליק לסעודתו כלומר ואוכל מבעוד יום וא"כ יש לומר שזמן זה מוקדם לצאת הכוכבים
