קיבוץ גזית

ראש השנה האזרחי ואנחנו

אני לא יודע מה הנוהג ב"עמקים-תבור", איך נוהגים שם למחרת ראש השנה האזרחית. בבית הספר "מעיין" שבעין החורש בו עבדתי שנים רבות, כל שנה התנהל בין התלמידים, בכיתות העליונות, לבין המורים, ויכוח עז – על השאלה האם "מגיע" לתלמידים חופש ביום שאחרי מסיבת חג המולד (שהייתה מתלווה לה שתיית אלכובול מרובה).  אנחנו, ובמיוחד המורים לתנ"ך, טענו שזה לא חג יהודי, שהוא סותר את הזהות היהודית שלנו, וסילבסטר ששמו מתנוסס על החג הזה, היה אפיפיור שונא יהודים (מה שהסתבר לי לימים שאינו נכון כלל), ולכן אין לתת לחג הזה מקום בלוח השנה שלנו.

הפתרון של התלמידים היה לבוא עם שקי שנה למחרת החג ולישון במסדרונות ביה"ס.

לימים שיניתי את דעתי.

היום אני חושב כי איננו צריכים לחנך את ילדינו על הערך של "עם לבדד ישכון", אנחנו חלק ממשפחת העמים, ובכל העולם גם העמים הלא נוצריים חוגגים אותו. בנוסף לכך, גם היהודים שחזרו מבבל שינו את לוח השנה שלהם, והתאימו אותו לנהוג בבבל, וראש השנה שחל בעבר בניסן עבר לתשרי, וגם שמות החודשים שונו לשמות בבליים. כל זה קרה מבלי שהחליפו את זהותם הדתית או הלאומית.      

בימים אלו של קנאות דתית הולכת וגואה חשוב שנחדד את זהותנו היהודית – חילונית - הומניסטית.

איתן