שיוך דירות בגזית (כתבה שלישית בסידרה)

איתן קליש • 10/6/2018 כניסות

01.03.10

דוח סיכום ישיבת הנהלת הקיבוץ

לימוד נושא שיוך הדירות

הציג את הנושא- שמוליק דודאי מחברת מצפן.

  1. עקרונות ומטרות בשיוך דירות.
  2. שיוך דירות בגזית.
  3. תהליך הלמידה בקיבוץ.

  1. עקרונות ומטרות בשיוך דירות

מההיבט המשפטי

המטרה - להקנות לחבר הקיבוץ בעלות על מגרש ובית.

ביטחון כלכלי אישי לחבר

לעת שיוך דירות מקבל החבר נכס משמעותי. החבר יכול להוריש או למכור או להשכיר אותו בהתאם להחלטות מפורטות של הקיבוץ.

תכנון מחודש

שיוך הדירות מזמן לקיבוץ הזדמנות לתכנון מחודש של הקיבוץ. מאז שהקיבוץ נבנה השתנו אורחות חיים, נוספו רכבים רבים, הבתים גדלו ואיתם הצפיפות באזורים מסוימים, נדרשים דרכי גישה רחבות יותר ונגישות לרכבי חירום ועוד.

החלטות המדינה

מועצת מנהל מקרקעי ישראל קובעת את המדיניות בקרקע, וקובעת לכך תקנות שמסדירות את הסכם החכירה בין החבר למנהל.

רוב הקיבוצים קבלו החלטה על שיוך דירות ונכנסו לתהליך כאשר תקנה 751 הייתה בתוקף. תקנה זו בוטלה ובמקומה נוצרה תקנה 979 שהיא רעה מקודמתה. 979 הותקפה ע"י גורמים רבים ובתוכם התנועה הקיבוצית ונמצאת בבג"צ.

התהליך הפנימי של שיוך דירות

תהליך מסובך מסיבה מרכזית והיא – במהלך שיוך הדירות משנים את 4 מסמכי היסוד של הקיבוץ וכל מסמך דורש החלטה פנימית וכן את אישור המדינה לשינוי הנדרש, למשל – שינוי התקנון. במהלך שיוך הדירות מעביר הקיבוץ את הבעלות על הדירות לחברים. לצורך זה יש לעשות תיקון בתקנון הקיבוץ ולקבל את אישור רשם האגודות השיתופיות. כך גם לגבי המסמכים הבאים – המאזן, התב"ע והסכם המשבצת של הקיבוץ.

התהליך הפנימי מתחיל בשלב הראשון והוא החלטה על כניסה לתהליך וקביעת יום קובע אשר פירושו מחויבות משפטית של הקיבוץ לכל בית אב של חברים.

לשלב השני של התהליך 5 פרקים עיקריים:

  1. קביעת דרכי עבודה לתהליך ומנגנון יישוב מחלוקות.
  2. תכנון – טיפול בנושא התכנון והתב"ע, פרצלציה – איתור וסימון מגרשים לחברים.
  3. התחשבנות – קביעת מנגנון ליצירת איזונים ויתר הוגנות בין החברים בהתאם לסוגי הדירות.
  4. קביעת כללי סחרות והורשה – איך ולמי אפשר להעביר או למכור את הבית ולמי לא.
  5. כללים למימוש הזכות על הבית – כללי בניה, הרחבה. איך בונים או מרחיבים בית. האם ואיך משכירים בית.

חסרונות בשיוך דירות

לאחר חלוקת המגרשים והבתים – פחות בתים עומדים לרשות הקיבוץ למטרות שונות.

השליטה של הקיבוץ על מי יחיה בו – פוחתת.

בעת הורשה לא כל הבנים היורשים יעברו לבית ההורים בקיבוץ ולכן הבית יושכר או יימכר, השאלה למי.

שיוך חוזי – שאיננו קנייני

בקיבוצי המרכז שם הקרקע יקרה מאד ולא מאפשרת לרוב בני הקיבוץ לעמוד בעלויות הקרקע והבית – השיוך החוזי הוא פתרון מעשי. גם לקיבוצים שלא נכנסו לשיוך דירות כשתקנה 751 הייתה בתוקף ונקלעו למצב שאין היום תקנה סבירה המאפשרת שיוך קנייני, השיוך החוזי מאפשר כניסה לתהליך והתקדמות בדיוק כמו בשיוך הקנייני – עד שלב ההליכה למינהל. כאשר מגיעים לצומת בה צריך להחליט על הליכה למנהל – לא הולכים למנהל ומחכים לזמן המתאים לרישום הבית והקרקע על שם החבר.

קיבוץ יכול להחליט להישאר בשיוך החוזי – כלומר שהקרקע עליה בנוי הבית נשארת בידי הקיבוץ ולא משויכת לחבר.

2. שיוך דירות בגזית

מבחינת סיווג הקיבוץ - שיוך דירות הוא אחד הפרמטרים שהוגדרו ע"י ועדת בן רפאל לסיווג הקיבוץ כקיבוץ מתחדש.

המצב הפיזי והתכנוני - בגזית יש מספר שכונות צפופות אך אין בגזית בתים על קומות ורכבות שמקשים על השיוך.

בגזית נעשו השוואת רמות בבניה שצמצמה פערים בדיור.

מבחינת המנהל - לשאלה על פי איזו תקנה קבוץ גזית יכול לפעול אין כרגע תשובה. תקנה 751 לא קיימת יותר ו-979 אינה פעילה.

מה אפשר לעשות? הפתרון לגזית הוא להתחיל ולהתקדם בתהליך הארוך הזה בהנחה שתמצא תקנה מתאימה במהלך הזמן.

ההנהלה תתכנס לאחר מפגשים אלה להכין את שיחת הקיבוץ שתעסוק בביצוע השלב הראשון בתהליך שיוך הדירות והוא:

שבת שלום

רבקה וילנד – יו"ר הנהלת הקיבוץ