דבר המזכיר לכבוד הסדר (1950)

מדור הסטורי • 27/3/2018 כניסות

חיים שורר, נאום "סדר" בטירה, 1950

חג הפסח אותו אנו חוגגים, מדי שנה, הינו אחד החגים הקדומים ביותר של עמנו עתיק הימים. חג זה, הוא סמל שחרור העם עוד באביב ימיו, משעבוד – לחופש, לחרות ולעצמאות.

את החג הזה נשא עמנו אלפי שנים, דרך גלויותיו הרבות, דרך כל מחילות השעבוד, והוא שימש לנו בימי החשיכה הארוכים – ביטוי לגעגועי העם לגאולה ושיבה למולדת היחידה.

חג זה הפך לתחנה קבועה וחשובה בדברי הימים של העם, משום שבו חידשנו מדי פעם את זכר השחרור. העם שמר על חגו זה ברציפות, וגם החג שמר על קיומו של העם.

כיום נועד לחג זה לא רק ערך היסטורי, בחג זה אנו מעלים מחדש את דגל השחרור והעצמאות הלאומית ביתר שאת. זולתנו, זולת התנועה והמפלגה אשר חרתה על לוחות בריתה, את הציונות החלוצית והסוציאליזם, אין מי שירים את הדגל הזה.

בימינו אנו, שוב אנו עדים להתנכרות גמורה לצווים הלאומיים ע"י שיעבוד הולך וגובר, בכל שטחי המדינה. שעבוד המדינה שהשתלבה בהפקרת האינטרס של העם העובד.

ההיסטוריה של ימינו אלה, מלמדת אותנו בצורה המוחשית ביותר, כי עצמאות אמת תושג רק על יסוד שחרור מלא של העמלים. דרכנו ההיסטורית היא הערובה היחידה לשחרורנו הלאומי והמעמדי המלא.

חג הפסח שינה את צורתו בתקופות שונות, אבל תוכנו נשמר. אנו נתנו לחג הפסח צורה נאותה ההולמת את צורת חיינו, מבלי להפחית ממהותו האמיתית של החג.

חג הפסח הוא גם חג העומר, חגו של האיכר היהודי בימי קדם. והנה תוכן זה של החג הפך בשבילנו לשמחת חיינו אנו: העומר הוא ראשית קציר התבואה לו אנו מצפים בשמחת החג.

חג הפסח הוא גם חג האביב, אביב האומה ואביב הטבע, באו לנו כאחד.

שמחת השחרור, שמחת הצמיחה, הגידול והפריחה באו כרוכים בחג הזה.

לבסוף, ברצוני לברך את כל אורחינו המשתתפים איתנו בשמחת החג. במיוחד אני מברך את חברי המפלגה, אשר באן מהעיר – חברינו לדעה ולמאבק משותף. כוח מפלגתנו הוא בברית בין הפועל בעיר ובין הפועל במשק השיתופי. מאבקכם הוא מאבקנו. תהי פגישה קצרה זו תרומה להידוק הקשרים בין חלקי המפלגה בעיר ובכפר השיתופי.

חיים שורר