גלברד שושנה

הנצחה • 16/8/2014 כניסות

תאריך לידה: 20/03/1925
תאריך פטירה: 21/01/2001

שושנה נולדה בעיירה סוחה שבפולין, להוריה יעקב וצילה גרוס.

משפחתה נספתה בשואה, ושונה עצמה זכתה ליום השחרור.

לאחר המלחמה הצטרפה בשנת 1945 לגרעין "טוסיה אלטמן" שהתארגן בפולין, ושם פגשה את איציק, שהיה לשותפה לחיים. בשנת 1947 עלו חברי הגרעין ארצה באוניה "מולדת" אך גורשו לקפריסין. ב 25 באפריל 1948 הגיעה שושנה עם חברי הגרעין לארץ ישראל, הישר לקיבוץ הזורע שם עשו את תקופת ההכשרה, ושם גם נישאו שושנה ואיציק.

שושנה הקימה בית ומשפחה לתפארת. הבית החם לילדיה: נורית, גיורא, אורנה ודורון ולילדים ונערים אחרים, העבירו את המסר כי משפחה וילדים הם הטעם העמוק של החיים.

שושנה היתה אקונומית והמומחית מספר אחת בתחום ענף המזון בקיבוץ. שמעה יצא כמי שעוזרת לכל. כך היה גם כשעבדה בטיפול חולים. בעבודה זו גילתה שושנה רגישות גדולה ליולדות ולחולים, שנזקקו לתזונה מיוחדת, והעניקה מטוב ליבה בנדיבות רבה. בסוף ימיה עבדה בבית הסיעודי, וגם שם סייעה בעצותיה וטוב ליבה.

שושנה נפטרה והיא בת 76.


אמא יקרה ואהובה שלי!
רועדת וכואבת אני ניצבת מעל קברך ולא מאמינה האם זו אני הניצבת, או אולי זה חלום רע.
את שתמיד דאגת לכולנו.
את שאהבת אותנו ללא גבול.
את שליווית ותמכת בנו בשעתנו הקשה.
את שחשבת ודאגת לכל חולה בבית הסיעודי.
את שחינכת אותנו לעזור ולאהוב את כולם.
את שתמכת, עזרת, ניחמת ואהבת את אבא במסירות כל כך גדולה.
ואמא, את שהיית האמא הכי יפה, טובה ונהדרת וכל כך חמה.
את עזבת אותנו, ואת כבר לא פה.
השארת אותנו לבד, כואבים, המומים ומאוד עצובים.
אבל אנחנו רוצים להגיד לך אמא יקרה, המון תודה על החיים שהיו לנו במחיצתך, על כך שהיה לנו התענוג להיות שלך.
אנחנו אוהבים אותך מאוד.
אורנה והאחים.


הסבתא המיוחדת שלנו!
אני יכולה לעמוד כאן ולהעלות זיכרונות ולספר סיפורים על איזו סבתא נהדרת היית. אבל במקום זה אני רוצה להגיד לך משהו שלא אמרנו מספיק – תודה!
תודה שטיפלת ב 12 נכדים ו 3 נינים, כאילו כל אחד הוא הנכד היחיד.
תודה על ימי שבת בצהרים כשבאנו אלייך, במקום ללכת לבית ילדים.
תודה על השניצל והצ'יפס, שתמיד שרצינו, מיד קיבלנו.
תודה על השושנים של סבתא שושנה, שאפילו אמא לא הצליחה להכין כמוך.
תודה על ההתעניינות הבלתי נגמרת בנו, בחברינו ובילדינו.
תודה על האהבה ללא תנאים, שלא נגמרה אף פעם.
תודה על הפינוקים מכל הסוגים, הצבעים והטעמים.
תודה על כל הסלים, התיקים, השטיחים המיוחדים שהתפעלנו מהם ומיכולתך, למרות המגבלות.
תודה שלא ויתרת גם כשהיה קשה, שלא ויתרת עד עכשיו.
עכשיו החלטת שעשית מספיק ואת כבר יכולה ללכת. כבר ראית נכדים מתחתנים ונינים נולדים. כבר טיפלת בכולם ודאגת לכולם. כבר נפרדת מסבא ועוד החזקת מעמד. כבר חווית הרבה נחת.
המומים, אנחנו עומדים פה היום ואומרים לך:
תודה סבתא שלנו,
לעולם לא נשכח.
מכל הנכדים והנינים.

 שושנה גלברדitzikshos