קיבוץ גזית

חג שמח !!

השבוע אני רוצה לשתף אתכם בשיר נפלא שנכתב ע״י רוג׳רס ותורגם ע״י יהודה עוגן. אחד ״המצרכים״ החשובים ביותר כמעט ונעלם מחיינו.

יעל חביב - מפגשים ברומו של גיל

הקשבה

כשאני מבקש להקשיב לי

ואתה מתחיל לי לייעץ - 

לא את שביקשתיך עשית

כשאני מבקש ממך להקשיב

ואתה מנסה להשיב

איך צריך אני להרגיש?

ומדוע אתה פוגע?

 כשאני מבקש להקשיב לי

ואתה חושב שעליך לפתור את בעייתי - 

אתה מאכזב אותי.

 הקשב: כל שביקשתיך הוא להקשיב

לא לפעול, לא לדבר - 

רק לשמוע בלי להגיב.

 אני יכול לדאוג לעצמי

אינני חסר ישע.

אולי חסר ניסיון והססני

אך לא חסר אונים.

כשעושה אתה משהו למעני

שיכול אני לעשות בעצמי - 

מגביר אתה חששות

מנציח את מבוכתי.

אולם כשמקבל אתה כעובדה פשוטה

שאני מרגיש מה שאני מרגיש

אזי אינני צריך לשכנע אותך

ומתפנה להבין את המתרחש בתוכי.

 אז צצות התשובות

ברורות ובהירות

ואינני זקוק כלל לעצות

כי אני - אני.

 גם רגשות לא הגיוניים

הופכים למשמעותיים

כשמבנים את שהם טומנים

המקור ממנו הם נוגעים.

 יתכן שלכן תפילות

עוזרות לאנשים

משום שאלוקים מחריש

אינו מייעץ, אינו מארגן,

הוא רק מקשיב - 

נותן לך לחשוב לבד

את הדברים.

 לכן אנא, רק הקשב

עת תרצה לדבר - בקש

חכה לתורך

ואז אקשיב גם אני לך.

תרגום: יהודה עוגן