שיזף אהרון

הנצחה • 16/8/2014 כניסות

תאריך לידה: 16/02/1929
תאריך פטירה: 24/01/2008

אהרון נולד בחוטין שבבסרביה, בן זקונים להוריו שמעון וחייקה, אח ליענקל ואטל. אהרון גדל במשפחה מסורתית אמידה – הוריו היו בעלים של חלקות אדמה רבות ובית מלאכה לנעליים.

כשפרצה מלחמת העולם, אביו ואחותו התגייסו לצבא הרוסי. כשהגיעו הגרמנים לעיר, גירשו את היהודים ממנה בשיירה ארוכה של עגלות, למסע ייסורים ארוך, בו נרצחו רבים. אהרון, אמו, אחיו וקבוצת בני משפחה שרדו יחד, עד שהגיעו לשפת נהר הבוג. אהרון ודודו נדחפו למעבורת, ואילו שאר בני המשפחה נשארו מאחור, ובדיעבד – כך ניצלו. ביהודים שעברו לצד הנהר האוקראיני ירו, ואילו אהרון ניצל בזכות בגדיו האוקראיניים. איש מיליציה אוקראיני שלף אותו מתוך הטור היהודי, בחושבו שנכנס בטעות לשיירה.

אהרון נותר לבדו, כבן 12, בין כפרים אוקראיניים. הוא הלך עד שהגיע לזוג זקנים, שניחשו את יהדותו, ולמרות זאת טיפלו בו עד שאמרו לו ללכת הלאה. כך נדד אהרון בין הכפרים, עד שהבין כי עליו לחצות שוב את הבוג, על מנת להינצל. בעורמה הצליח לעשות זאת ונדד שוב לבדו עד שפגש חבורת ילדים, שמצאו דרך לשרוד בתחבולות שונות. בשלב מסויים שמעו כי אוספים ילדים יהודים יתומים ומעבירים אותם לרומניה, לטיפול המוסדות היהודיים.

שוב הצליחה חבורת הילדים ואהרון בתוכה, לעשות את המסע לנקודת האיסוף ולשכנע את האחראים להצטרף לקבוצה. אהרון יצא למסע לארץ ישראל באוניה, אחת מבין שלוש אוניות. הגרמנים הטביעו שתיים מהן ואהרון זכה פעם נוספת לשרוד, ולהגיע באונייה היחידה לחוף מבטחים, ומשם ברכבת דרך תורכיה, סוריה ולבנון לעתלית. אהרון הגיע לארץ בקיץ 1944, תחילה לכפר יהושע ובסופו של דבר הצטרף לגרעין בבית זרע, שהקים את גזית. במלחמת השחרור נלחם בקרבות לטרון ואחרי המלחמה הגיע לגזית ב 1949.

בקיבוץ עבד אהרון כרועה צאן, והכיר כל פינה בואדי, ולאחר מכן יצא לפעילות בקליטת נוער עולה בחיפה. שם פגש בלאה ובשנת 1956 נישאו, ונולדו הילדים: נאוה, רפי ורינת.

במהלך השנים עבד אהרון במוסך, באקונומיה, שנים רבות בפלזית ולבסוף גם ב"בית העובד".

אהרון שמר כל ימיו על ייחודיות בתוך הכלל הקיבוצי ועל חשיבה עצמאית. אהב את הטבע, חיות וצמחים, והעביר את אהבתו אליהם לילדיו ונכדיו.

אהרון נפטר לאחר מחלה קשה והוא בן 79.

אנחנו רוצות לספר לכם קצת על אבא שלנו, שהיה איש מיוחד.

אבא אהב כל מה שקשור לטבע – לאדמה, לצמחים, לחיות.

בהיותו רועה צאן הכיר כל פינה בואדי והעביר את אהבתו לטבע המקיף את גזית, אלינו ילדיו, באמצעות טיולים רבים.
לידי הזהב של אבא היה מגע קסם עבור כל הצמחים בגינה ובעציצים. אבא אהב מאוד בעלי חיים והבית היה תמיד מלא בחיות שונות: כלבים, חתולים, תוכים, אוגרים וגוזלי יונים.

בתוך הקולקטיב הקיבוצי, אבא היה פרט ייחודי שניחן בחשיבה עצמאית ולא פחד להיות שונה ואחר...

בגלל השואה אבא לא זכה ללימודים סדירים אך לימד את עצמו כל דבר בו התעניין – ממכונות ותיקון מכשירים ועד לגידול צמחים. אבא היה מציב לעצמו מטרות וחותר אליהן בהתמדה...

לסבא:
מאז שהיינו ילדים
אהבנו לשמוע ממך סיפורים.
והנה היום המיוחל הגיע
ואתה כבר בן שבעים.
ישבנו, חשבנו, בררנו
ולבסוף... החלטנו לכתוב לך שיר:
לסבא שלנו היקר מאוד
נברכך בבריאות, שמחות ועוד.
שחייך ירבו בשמחה,
לך ולכל המשפחה.
שתמשיך לעבוד בפלזית,
ולגדל עציצים בגזית.
שתזכה לחיים ארוכים
ולנחת מהנכדים ומהילדים.
שתזכו שניכם לחיים מאושרים
ביחד עד 120.
כולם מאחלים לך כל טוב והצלחה
בברכה – מהנכדים שלך!

 אהרון שיזףsheizaf2