אברהמי צבי

הנצחה • 16/8/2014 כניסות

תאריך לידה: 08/08/1927
תאריך פטירה: 03/02/2008

צבי נולד בעיר יוליה אלבה שברומניה (טרנסילבניה) להוריו דוד ורחל. את שנות המלחמה עבר צבי בעירו. ב-14.5.1946 עלה לארץ והצטרף לגרעין הכשרה בשער העמקים. חברי הגרעין המתינו במושבה בחדרה, כחלק מקבוצה שיועדה לעלות להתיישבות בטירה (ובהמשך בגזית), זאת לאחר שבקשתם להקים את קיבוץ רבדים לא התממשה בשל המצור על ירושלים.

צבי הכיר את שושנה בשנת 1946 והזוג נישא בתאריך 19.11.1948 בגזית. כאן נולדו הילדים: גדעון, אהוד ועינת.

צבי היה אחד החברים המרכזיים בקיבוץ הצעיר, איש חזון ומעשה. בראשית דרכו בקיבוץ הקים את ענף הפלחה ומאז שנמצאו מים בקידוח בואדי, היה שותף בצוות שהקים את השלחין. משנת 1961 ניהל את המפעלים החקלאיים של המועצה – הביא את קטפות הכותנה הראשונות, הקים את בית האריזה לפרחים, ובתי הקירור לפירות, ובהמשך מונה לתפקיד סגן ראש המועצה. בין שלל עיסוקיו, מצא זמן להשלים את השכלתו האקדמית במנהל עסקים.

כשחזר לקיבוץ בראשית שנות ה-70, חיפש, יזם ומצא את מפעל "פלזית" במפרץ חיפה, היה מנהל המפעל ואיש השיווק בו. לאורך השנים מילא תפקידים מרכזיים בקיבוץ כמזכיר, מרכז משק, גזבר ורכז ועדות מרכזיות.

בשנים האחרונות הלך ונחלש. צבי נפטר והוא כמעט בן 80.


הכרתיך לפני יותר מחמישים שנה ושמחתי שהייתה לי הזכות לפגוש אותך לאורך זמן כה רב.אדם מיוחד, חכם, נחוש, יפה תואר, איש עם חזון, איש השדה, איש עקרונות, איש של שחור ולבן.
ביום עצוב זה אני נזכר בשירו של נתן זך ובמילות השיר שכתב:
"כי האדם עץ השדה
כמו האדם גם העץ צומח
כמו העץ האדם נגדע"...
ואתה ידעת איפה היית ואיפה תהיה, שלא כמו עץ השדה.
ילד הייתי ופסיפס גדול של תמונות נותרו לי מאירועים רבים בהם נפגשנו.
נער הייתי וזוכר אני את עבודתך בשלחין כידען, כמנהל, כרואה למרחקים.
זוכר אותך בין התלמים בשדות תפו"א, הגזר והסלק.
זוכר אותך בין החלוצים שהביאו את קטפות הכותנה לעמק, בנו את בית האריזה לפרחים ואת בתי הקירור לנשירים ולסוב-טרופיים.מקום של כבוד שמור לך בפנתיאון של ענקי העמק, שחזון וחלום לא היו המלים שנהגו להשתמש בהם, כי כשיש עשייה מבורכת אין צורך במלים.
היית ראש וראשון בהקמת מפעל "פלזית". מסור ללא חשבן קנאי למעשיו, שרק מעטים הצליחו לצעוד לידך בעשייה הבלתי פוסקת. נפלה בחלקך הזכות להיות בין המובילים ולהכין את התשתיות לבניית מערכת עסקית, כלכלית וחברתית שמסוגלת לשאת את השינויים הרבים שעוברים ועוד יעברו, על בית גזית. ביכולת הייחודית שלך מילאת מספר תפקידים כה רב שאינני מעז לסופרים, כי בטוחני שאחסיר מי מהם.
וזה הזמן לומר תודה
וזה הזמן לומר שלא נשכח.
ראינו אותך בשנותיך האחרונות הולך ונחלש
ראינו אותך בחודשים האחרונים הולך ומתנתק. ראינו אותך בימים האחרונים שותק ומזיל דמעה. ראינו אותך בשעותיך האחרונות ללא סבל, מתוך השלמה
ואתה ידעת אפה היית ואיפה תהיה
שלא כמו עץ השדה.
בלכתך הינך מחזק פעם נוספת את משמעות המלים "נפילי הדור הולכים ופוחתים" – במימד העמוק ביותר.
קברו אותך בחלקת העפר, בין אבני הבזלת, אבני גזית.
במקום שהיה ונשאר יקר לך ולנו מכל.
נוח על משכבך בשלום.

יאיר אשל

 צבי אברהמי