קיבוץ גזית

ויכוחים בתוך התנועה הקיבוצית

(תגובה לכתבתו של איתן שלח "עולם חדש, חברה חדשה, אדם חדש" זמן ירוק, 22.1.2015)

א. שלח, במאמרו מהגיליון האחרון, נותן גט כריתות לערך השיוויון, בצורה גורפת. הוא מביא דוגמה מגוחכת של שוויון קיבוצי, מראשית ימי הקיבוצים שנעלמה מכל הקיבוצים בתוך זמן קצר, והיא המובילה אותו למסקנה שהשוויון לא רלוונטי ואף פעם לא היה רלוונטי. איתן לא טורח להביא שום דוגמה כיצד ייושם ערך השיוויון בימינו, וכך אתה מבין כי לדעתו הערך הזה עבר זמנו.

אני רוצה לטעון כי ערך השיוויון, או אידיאל השיוויון הוא אידאל נצחי שמלווה את האנושות מראשית ימיה, גם אם הוא אף פעם לא הוגשם במלואו, ויש להגשימו גם ב"קיבוץ המתחדש".

כבר בימי דוד המלך נקבע כי תהיה חלוקה שוויונית של השלל בין הלוחמים לאנשי העורף: "היורד במלחמה וכחלק היושב על הכלים – יחדיו יחלוקו (שמואל א, כט, כ"ד).

אפלטון בספרו "המדינה" קובע  קביעה די עמומה: " הצדק פירושו שכל אחד יקבל את המגיע לו". לכאורה יש לנו כאן כמעט את סיסמת ה'קיבוץ המתחדש', אבל בהמשך ספרו הוא מתאר את שני המעמדות "המשרתים" – מעמד 'השומרים' כלומר החיילים, ומעמד הפילוסופים מנהיגי העיר, ושני המעמדות הללו חיים בשיוויון גמור, כי לדעת אפלטון רק אנשים חסרי  רכוש יכולים לשרת את החברה.

גם במדינתנו ערך השוויון לא נזנח. מס הכנסה הוא מס פרוגרסיבי (שלוקח יותר מס ככל שהכנסתו של האדם עולה) והמדינה עוזרת לשכבות החלשות.

לכן הייתי שמח אם שלח היה מציע כמה הצעות כיצד לשמור על ערך השיוויון (על שיוויון טוטאלי גם אני ויתרתי, כי אנשים צריכים תמריץ כלכלי לעבודתם) ב"קיבוץ המתחדש". ההצעות ידועות ובחלק גדול של הקיבוצים הן מוגשמות: הגבלת פערי השכר, הנהגת "מס פרוגרסיבי", הנהגת "רשת בטחון", סיבסוד של הרפואה החינוך, החדר-אוכל ועוד. אם נחשוב שערך השיווין מיותר, כל ההישגים הללו שנהוגים גם בקיבוץ המתחדש ייעלמו.

לסיום, יש לזכור שאם נזנח לגמרי את ערך השוויון נגיע ל"קפיטליזם חזירי" גם בקיבוץ.

איתן