האם קיים "טבע האדם"?

מדור הסטורי • 30/5/2018 כניסות

האם קיים "טבע האדם" והאם הקיבוץ התפרק?

לאלכס שלום רב,

(מכתב לפרופסור בארה"ב הדוגל בהשקפת עולם מרקסיסטית)

אני לא בטוח כמוך, שאין דבר כזה "טבע האדם", מחוץ לסיפוק הצרכים הבסיסיים (אוכל, שינה, ובטחון). בכך אני חובר להובס ולוק ואולי גם לרוסו – הפילוסופים של תקופת "ההשכלה" - אלה שיצרו את מושג "האמנה החברתית", אשר טענו כי אמנה כזו נחוצה פני נטיית האדם שביסודו הוא אנוכי, ורוצה להביא למכסימום את הנאותיו, רכושו, שליטתו וכדומה.

אך העניין מורכב יותר:

ברור לי כי טבע האדם מכיל גם יסודות אלטרואיסטים, של אהבת הזולת, של רצון למימוש עצמי ונתינה לחברה.

אתה בודאי מכיר את "פרמידת הצרכים" של מסלאו. הצרכים שאתה דיברת עליהם – מזון, בטחון, ושינה – עומדים בתחתית הפרמידה. אבל מעליהם מסלאו מציב את הצורך להשתייכות, ומעליו את הצורך בהערכה חברתית, ומעליו את הצורך במימוש עצמי.

נראה לי שבטבע האדם נוכל לכלול גם תחרותיות, קנאה, אכזריות ומצד שני צורך באהבה. הרי אין תקופה בהיסטוריה או חברה שתוכל לומר שתכונות אלו נעקרו לגמרי מבני האדם שחיו בה.

לעניין הקיבוץ, חשוב לציין שלאנשים יש צורך בחרות, זה חלק מטבע האדם, ואת זה במידה זו או אחרת הקיבוץ שלל מהם. לפחות כשהם השוו עצמם לחבריהם בחוץ, (כך הם ראו את זה). ב"קיבוץ המתחדש" אנשים מרגישים שיש להם יותר חופש. שהתלות שלהם בועדות ובבעלי תפקידים הצטמצמה.

נראה לי שגם התביעה לשויון טבועה בטבע האדם. זה שייך לחוש הצדק שגם הוא שייך לטבע האדם. אך דבר ידוע הוא שיש סתירה בין אידיאל השיויון ואידיאל החופש, או נאמר בין הצורך בחופש לעומת הצורך בשיויון. אנשים בקיבוצים לא הבינו את זה זמן רב, אך בתקופה הנוכחית הם בחרו בחופש בהקריבם את ערך השיויון.

אני כמוך לא מאמין בסיפורים שהשיטה הקיבוצית הקלאסית התמוטטה בגלל העצלנות והבזבזנות שהיא הולידה. רוב חברי הקיבוץ עבדו במסירות (לפחות רובם המכריע), ועשרות שנים חיו בצניעות בקיבוצים. נראה לי, כמוך שהשיטה השיתופית שויונית התמוטטה ב-220 קיבוצים מתוך 270 קיבוצים, בגלל סיבות היסטוריות (כמו ציפיות לעליית רמת החיים, כשלונות כלכליים, נפילת בריה"מ ו"נצחון האתוס של הקפיטליזם") אבל בדרך כלל, אני מסכים לקביעה שהשיטה הקיבוצית הייתה מנוגדת לטבע האדם. כל זמן שהייתה אמונה באידיאלים של שיויון ושיתוף, ונצחון הסוציאליזם בעולם, היא החזיקה איכשהו מעמד, למרות שרוב השנים היינו 3 אחוז באוכלוסיה ומכסימום 7%.

אמנם השיטה החזיקה שלושה ארבע דורות, אבל הדור שלישי ולעיתים כבר השני לא חזרו לקיבוץ. לקיבוצי גזית חזרו רק 25 אחוז מהבנים בעשרים השנים האחרונות. כיום כאשר אנו רואים תנועה גדולה של בנים החוזרים לקיבוצים, הם אומרים לנו שזה בגלל שהקיבוץ השתנה לכיוון "אינדיוידואליסטי" (למרות שברוב הקיבוצים נשמרים עדיין יסודות של ערבות הדדית).

בידידות איתן קליש