לייטנר (אלסנר) מרים

הנצחה • 16/8/2014 כניסות

תאריך לידה: 28/03/1926
תאריך פטירה: 12/12/2010

מרים נולדה להוריה, וולף והלנה אסנר, בקרקוב שבפולין וגדלה בעיר אושפיצין (שלימים הפכה לאשוויץ). אחות בכורה לאחיה יעקב, יחד גדלו במשפחה מסורתית. בגיל 6 התייתמה מרים מאב ואביה החורג נלקח עם ראשוני היהודים ב1940, מאז לא שבה לראותו.

מרים למדה בבית ספר עממי רגיל ולאחר שעות בית הספר נשלחה ללמוד תורה ב"בנות יעקב". בגיל 10 פגשה מרים את הרעיון הציוני, כשהחלה ללכת לפעולות בתנועת "גורדוניה", אך בגיל 13 נקטע הכל.

יחד עם אמה ואחיה, פונתה מרים מביתה לעיר סוסנוביץ וחיה שם כפליטה עד שיום אחד בשנת 1942, נתפסה גם היא ברשתם המרושעת של הנאצים ונלקחה למחנה עבודה בכפיה, בית חרושת לחוטים. ימים קשים של עבודה ורעב עברו על מרים במחנה העבודה אך למזלה בכל הבדיקות נמצאה כשירה לעבודה וכך ניצלה ממוות.

בתום המלחמה חזרה מרים לעיר הולדתה אך משראתה שמכל מה שהיה ביתה, נשארה רק אדמה חרוכה, פנתה לעיר סוסנוביץ לבית חברה דרכה הגיעה למועדון התנועה שם פגשה את המדריכים מרים וברוך. כך הצטרפה מרים לקבוצה שנקראה "טוסיה-אלטמן", איתה החלה את דרכה לארץ ישראל באניה "מולדת".

האניה נתפסה ע"י הבריטים והוחזרה לקפריסין, שם פגשה שוב את שמואל אותו הכירה עוד מגרמניה. בקפריסין התחתנה מרים עם שמואל ואחרי שנה עלתה ארצה. הארץ היתה נתונה אז במלחמה העצמאות ומרים עברה, יחד עם בני קבוצה אחרים, לקיבוץ דן. כשהגיע שמואל ארצה עברה כל הקבוצה לקיבוץ הזורע, שם נולד בנם יחידם – גבי.

מהזורע עברה משפחת לייטנר הצעירה עם כל הקבוצה לטירה ובסופו של מסע הגיעו לקיבוץ גזית בו חיה מרים את כל חייה. לאורך שנים ארוכות עבדה מרים בקומונה ושירתה את חברי הקיבוץ בענף זה.

זכתה מרים לחיים ארוכים, לבן אחד, ארבעה נכדים ושלושה נינים.

יהיה זכרה ברוך


מתוך עדותה של מרים

"... גבי נולד בארץ, הוא ידע על עברנו כי כל שנה ביום השואה הדגשנו את הזיכרון, אבל אני לא סיפרתי לו הרבה על מה שעבר עלי, כי לא רציתי להכביד עליו. די היה בכך שאני נפגעתי פיזית ונפשית, רציתי שגבי יגדל בריא ושמח באופן טבעי ובלי רחמנות על מה שעבר עלי. שמואל ואני רצינו שגבי יהיה כמו כל ילד אחר שגדל חופשי במולדתו."

דברי הספד של רותי לייטנר:

מרים היקרה ז"ל

מעל 60 שנה היית הציר המרכזי של משפחת לייטנר. אחרי כל מה שעברת, הגעת לארץ, התמקמת בקיבוץ והתחלת פרק חדש. גבי נולד, ילד של כל הקיבוץ. גבי גדל פרח בר לתפארת והתפתח לאורך השנים. תמיד פתחת את ביתך ואת ליבך וקלטת את אורנה ואילנה, שהכניסו הרבה אור ושמחה לבית והיו קשורות אליך עד הסוף.

אני הגעתי לפני מעל 40 שנה ופגשתי את גבי. למרות השוני האדיר ברקע שלנו, התחברנו ואנחנו ביחד מאז. עם השנים נולדה הנכדה הראשונה, יערה, ואחריה הנכד הראשון, יונתן. היית כל כך גאה כשנולד עוד דור של משפחת לייטנר. אחרי יונתן נודלה עוד נכדה, ענבל ואחריה נולדה עוד נכדה, ליאור. היית כל כך גאה ומאושרת.

כל השנים דאגת לכולנו, השקעת בנו ונתת אהבה. תמיד חשבת על מה שטוב עבורנו, איך אפשר לעזור לנו, איך לפרגן לילדים. והילדים תמיד החזירו לך אהבה גדולה.

בינתיים יערה התחתנה ונולדו שני נינים מדהימים. אי אפשר לשכוח את ההתרגשות שלך כשהגעת לבית שלנו לראות את פלג בפעם הראשונה. כשמעין נולד הגעתם עד הבית של יערה כדי להשתתף בברית. גם זכית להשתתף בחתונה של יונתן ולראות את עומר כשנולדה. כמה אושר ונחת.

היית אומרת שאי אפשר לתאר את האושר של לראות את הנינים. וגם הם החזירו לך אהבה גדולה. שם החיבה של הנכדים היה סבתוש וכך קראו לך גם הנינים. רק לפני כמה ימים מעין אמר "יש לי 3 סבתות, אמא של אבא, אמא של אמא וסבתוש!

תודה על כל מה שנתת לנו. תמיד היו לך כוחות בשבילנו ותמיד נתת לנו אהבה. אנחנו אוהבים אותך ומאד תחסרי לנו.

 מרים (אלסנר) לייטנר