ברכה בחגיגות השבעים בגרעין "שגיב"
ערב טוב לגרעין "שגיב" ההולך ומתבגר,
תוך שמירה על ארשת הצבר הממזר.
כמו שברור שעקיבא יצלם, תורן תארגן,
אלי ינהג, עמוס יביא אקורדיון וינגן,
וזיקי יזרוק בדיחה, מצחיקה, ועוד איך -
כך ברור, ששוב יזמינו אותי לבוא ולברך.
ככה זה, כמו שלמדנו מניסיוננו לראות,
בשלב הזה אין לצפות להרבה הפתעות.
והברכה תהיה בחרוזים, קל לנחש,
כך התרגלנו, מה לעשות. זה מה שיש...
התכנסנו הערב סביב שפע המזון הטעים,
למפגש חגיגי, ולא סתם כך למפגש רעים,
כדי לחגוג ביחד פלוס ומינוס שבעים,
שנים שחלפו בזמנים טובים ורעים.
עד אשר יראה השעון חצות,
אצלנו ובעוד כמה ארצות,
נרשמו היום חמישים ושתיים שנה,
מאז הצטרפנו לגזית לראשונה,
כך שיש מספיק ודי סיבות,
לשיר ולשמוח וגם קצת לבכות.
כי ההרכב לא מלא, כפי שהיינו מבכרים,
וחסרים לנו היום יעל ובועז היקרים.
הם אינם אתנו הערב סביב השולחן,
אך בתוך הלבבות מקומם שמור כמובן.
הם חלק בלתי נפרד מחיינו בעבר ובעתיד
כי זהו קשר אחים, ששומרים עליו תמיד.
לפני שנתיים, למי ששכח ושואל,
חגגנו ברבים את מסיבת היובל.
אחרי שעוד קצת בגרנו כדרך הטבע,
בחרנו לעצור במספר שבע.
שבע הוא מספר, המופיע רבות בתנ"ך
לציון מגוון אירועים, והוא מבורך.
על אחת כמה וכמה כשבעשור הוא מוכפל,
שאז הוא מספר מקודש בכלל.
מה שקצת צורם בעניין ומפריע,
ששבעים עלול בהחלט להפתיע,
כי אם העולם שסביבנו לא השתנה
שבעים מרמז אולי-אולי על... זיקנה.
אבל ברור שהכוונה לא אלינו, חלילה,
לא לאף אחד, כולל גם תורן וצלילה,
שבעוד שמונה ימים בעזרת האל הגדול,
גם הן תגענה למספר העגול.
שלא לדבר על עקיבא ויהודית, שהם כבר -
נמנים על מי שאת קו השבעים עבר.
אבל – הכל יחסי, כך קבעו חז"לינו,
וענייני הזיקנה לא קשורים אלינו.
אנחנו, צעירים ברוחנו, מתרוצצים לא פחות,
קצת עסקי עבודה והרבה עסקי משפחות,
שוכחים יותר ממה שנהגנו לשכוח,
ובמקביל לומדים לעצמנו לסלוח.
פתאום מכירים רופאים ורופאות
ופחות מתרגשים מזוטות ושטויות,
נהנים מכל מה שזרענו וקצרנו
נהנים סתם ככה לחיות.
אז מה עוד תבקשי מאתנו מכורה?
שיהיה טוב, לא יותר רע,
שבעוד עשור מעט ישתנה,
ונוכל לחגוג בהרכב דומה,
במסעדת הברנדים הצומחת
מרוצים ושבעי רצון ונחת.
וזו ההזדמנות לברך ברכות לרוב,
ולהודות לברנדים על האוכל הטוב,
אנחנו נהנים מאוד לזלול ולהתארח,
והעיקר - שיהיה לכולנו יום הולדת שמח!
חיפה – 31.7.2011
