גורן בת-שבע

הנצחה • 17/8/2014 כניסות

תאריך לידה: 20/08/1923
תאריך פטירה: 15/12/1985

בת שבע נולדה בשם ססילה, בתם הבכורה של יעקב וטובה, בבואנוס איירס. משפחתה היגרה לארגנטינה מרוסיה ומצבה הכלכלי היה טוב.

בת שבע עלתה ארצה בשנת 1950 והתגוררה בפתח-תקוה, בשכונת נוה-עוז.

עבדה כמזכירה במשרד החוץ בתקופה בה היתה גולדה מאיר שרת החוץ.

בשנת 1954 הגיעה בת-שבע, עם בנה הבכור יאיר, לגזית בעקבות אחיה יוסף שהיה חבר קיבוץ. כאן פגשה באריה גורן, איתו הקימה משפחה חדשה.

לבת-שבע ואריה נולדו שתי בנות – טלי והדס. בראשית דרכה בקיבוץ עבדה בת-שבע בבית החרושת "נעמן" ובמטבח הילדים. כשהחלו להגיע מתנדבים מחו"ל לקיבוץ, היתה בת-שבע אחראית עליהם ויצרה קשרים נפלאים בזכות ידיעתה שפות שונות ובזכות דאגתה הרבה לזולת.

עם השנים עבדה בת-שבע בספרית הילדים, שהיתה ממוקמת בצריף שהפך לכל-בו, עבדה גם בארכיון במרחביה במשך תקופה קצרה. בשנות ה – 70 מצאה עצמה בת-שבע בתחום חדש ומרתק, לאחר שירדה במשקלה הצטרפה לארגון "שומרי משקל" בו הפכה למרצה ומנחת חוגים בערים שונות בצפון הארץ. פעילות זאת העשירה את בת-שבע והיוותה מקור לסיפוק.

עם הקמתו של מפעל "פלזית" מצאה עצמה בת-שבע עובדת ליד מכונה וחשה שותפה להתפתחות המפעל.

בשנת 1975 לקתה בת-שבע באירוע מוחי שהותיר אותה מוגבלת מבחינה גופנית. גם אז לא ויתרה על העבודה והמשיכה בתנאים מיוחדים עד שגופה לא עמד יותר בעומס.

בת 63 היתה במותה.


בת שבע ... שלום

בת שבע נפטרה לאחר מחלה ששינתה את אופייה, טישטשה את דמותה האמיתית ומה שזוכרים בדרך כלל הם הזיכרונות של השנים האחרונות. חלק גופה משותק, ימים רבים של אישפוז, אבל לא כך היו פני הדברים.

אפילו בזמן של מכאובים, הרגשת שבתוכה טרם נכבתה הלהבה, האינטיליגנציה והחום של ימים עברו.

עשר שנים היתה בת שבע חולה, אך התקופה הזאת אין בכוחה למחוק שנים טובות, פוריות של עשייה ופעילות. כמעט 20 שנות בריאות הייתי עם בת שבע. שנים של חיים טובים, רצופים בדברים שאין בהם אירועים יוצאי דופן אבל בכל זאת...

בכל זאת, עכשיו שאני מתבקש לסכם, איך אפשרי הדבר? אינני רואה נקודה אחת אשר מבליטה מאורע מסויים, אלא שרשרת של דברים קטנים כגדולים; חוליה חוליה, וכל אחת מהן סיפור, חלום, ציפיה, סיפוק ואכזבה.

אי-שם ב 1956 הכרתי אותה. שכנה לצריף זמן קצר אחרי שהשתחררתי מצה"ל. ממכרים הפכנו לחברים, ובסוף זוג שקשר את החיים. הריונה עם טלי, אושר לפני הלידה ואושר שבעתיים כשבאה לעולם. אז הפכנו למשפחה גדולה. הורים, סבים, דודים ואהבה. הרבה אהבה, שגדלה עם הצטרפותה של הדס.

אהבנו לטייל בסביבה ולשיר. בת שבע ידעה לשיר, ידעה מוזיקה ושפות – דבר אשר ניצלו היטב הבנות ויאיר. היא ידעה לנגן והילדים התמוגגו לשמוע אותה מנגנת בחליל.

על דבר אחד לא ויתרה לעולם: על זכותה לעבוד. בלי עבודה – היתה אומרת – אין ערך לאדם בכל מקום – לא כל שכן - לאדם בקיבוץ.

תכונה אחת בלטה אצלה: להתחבב על האנשים ולזכות בהערכתם, בבית ובחוץ. זוכר אני אורחים רבים ומכתבים של חברים – כשעבדה בארכיון של הקיבוץ הארצי במרחביה – ובעיקר, כשהתחילה לפעול כמדריכה בחוגים של "שומרי משקל". שם פרחה. אז בלט סיפוקה בכל גופה: דינאמיות, פעלתנות ללא הפסק, פנים מחייכות, מבט לעתיד – עתיד, שלדאבוננו, קרוב היה להינתק, להיקרע.

אריה

Titlebat sheva