קיבוץ גזית

רקע היסטורי

בשנים הראשונות לאחר העליה על הקרקע של קיבוץ גזית, חלק מן הענפים תוקצבו ע''י המחלקה להתיישבות של הסוכנות היהודית, כך גם היה עם ההחלטה לטעת פרדס. כשהגיעו סוקרי הקרקע ותוצאות הבדיקות הונחו בידינו, טענו המדריכים שאם יצליחו לגדל כאן פרדס הסוכנות תתחיל לטעת פרדסים בהרי הכרמל... בינתיים, כפי שאנו יודעים, צמח כאן פרדס לתפארת.

משה גיבורי מהותיקים ובנימין כהן מגרעין ''שגיב'' הארץ ישראלי, היו הנוטעים הראשונים.

הפרדס ניטע בשנים 1960/61 ושטחו הכולל היה 200 דונם, ברובו אשכולית לבנה, לימונים, ותפוז טבורי. במשך השנים עבדו בענף הפרדס חברים, מוסדניקים, ומתנדבים/בות רבים.

מי שעבדו תקופות ממושכות ויזכרו הם מרים פינטו ז''ל, צבי כהן ז''ל, ויבדלו לחיים ארוכים שלמה סמרה, שריכז את הפרדס בתקופות שונות, חנוך חנה. עופר לפידות כמוסדניק אחראי במלחמת ששת הימים, עמוס הולצמן ועוד רבים שעבדו פרקי זמן קצרים.

בימים ההם נקטף רוב הפרי ע"י המתנדבים שהיו בקיבוץ וכן ע"י גיוסים של חברים שהגיעו בימי שבת, בעיקר במהלך חודש אוקטובר. מפגש זה בין העצים, עם סלים כבדים על שכם, תרם חלק משמעותי בהתהוות מרקם החיים בקיבוץ. עם השנים הועברה עבודת הקטיף לפועלי קבלן, שעושים עבודתם נאמנה.

במשך השנים עבר הפרדס תהפוכות שונות, חלק מהזנים הלא פוריים הוחלף לפומלו ופומלית. ניטעה חלקת פומלו ורוד מהזן ''צ'נדלר''.

במהלך הזמן לקח הענף על עצמו את נטיעת האבוקדו, שיותר מאוחר הסתבר כי בגלל היובש, היבולים באזורינו לעולם יהיו נמוכים. על מטע האבוקדו שנעקר שוב ניטע פרדס אשכוליות אדומות, וכשלא היה להן פרוספריטי הן הוחלפו בשקדים.

ב-1980 סיים בנימין את ריכוז הפרדס, החליף אותו חגי הולצמן, שהכין את עצמו לתפקיד עוד בהיותו מוסדניק, ומאז ועד היום מושך בעול. שנים ארוכות עוד המשיכו ותרמו בענף משה גיבורי ואשר אבני, גם כשהפכו לפנסיונרים.

בשנים האחרונות נוסף לפרדס גידול חדש והפעם זיתים לשמן.

שטח הפרדס כיום דומה לשטחו מימיו הראשונים, וכך גם רוב העצים. החזון לעתיד הוא לחדש את הפרדס הוותיק, לטעת עצים צעירים וזנים חדשים.

רשם בנימין כהן.