האם היה משבר ערכים בשנות החמישים בתנועה הקיבוצית?

מדור הסטורי • 27/2/2018 כניסות

האם היה משבר בין החברים להנהגת התנועה הקיבוצית בשנות החמישים?

בראיון של טלי גורן ספיר עם אלון פאוקר (הקיבוץ,30.3.06) נשמעת מפי פאוקר טענה כי משבר הערכים הפוקד את התנועה הקיבוצית החל כבר בתחילת שנות החמישים: " החברים לא-עוד רצו להיות מגוייסים למאמץ החלוצי". טענה שניה של פאוקר היא שהמנהיגים לא הבינו את המצב הזה, וכך נוצר מצב של "מפקדים ללא חיילים".

כמי שגדל בשנות החמישים והשישים בקיבוץ (של הקיבוץ המאוחד), וגם למד לא מעט היסטוריה, קשה לי לקבל את טענתיו גם במישור העיוני וגם במישור האישי. הן מנוגדות לגמרי לזכרונותי על הקיבוץ של אותם ימים.

אינני חושב שהדרך להוכיח טענות כמו אלו שמעלה פאוקר היא באמצעות מכתבים אקראיים שלוקטו מהארכיון. ודאי שהיו חברים שהתלוננו על דברים שונים, אבל זה לא שבר את אמונת רוב החברים בדרך ובשליחות. לדעתי, צריך בויכוח כזה להסתמך על ממצאים אובייקטיביים.

אני הייתי מציע לאלון פאוקר לברר את נשוא מחקרו ע"י בדיקת נתונים עובדתיים, למשל:

  1. לבדוק סטטיסטית את אחוזי העזיבה והקליטה באותן שנים?
  2. כמה חברות נוער היו באותן שנים בקיבוצים לעומת היום? כמה גרעינים הגיעו לקיבוצים באותן שנים?
  3. כמה שליחים היו באותה עת בתנועות הנוער ובתפקידים אחרים? כמה שרים וחברי כנסת היו לתנועה הקיבוצית?
  4. כמה חברים עזבו את הקיבוץ בשנות החמישים והשישים, על רקע קבלת הפיצויים מגרמניה וכמה מסרו אותם ללא הנד עפעף, כאשר לדעת פאוקר החומרנות גאתה בקיבוצים?
  5. מה היה אחוז בני הקיבוץ ביחידות העילית?

האם ידוע לאלון פאוקר שבשנים הנ"ל הונהגה שנת שרות חובה לאחר השרות הצבאי של בני הקיבוץ, ו-99% התייצבו למלא אותה? האם הוא בדק כמה בני קיבוץ הצטרפו לקיבוצים חדשים וזעירים באותם עשורים?

יתר על-כן, כיצד הוא יסביר שבשנות המשבר האלו, כדבריו, חברים בקיבוץ המאוחד הלכו בעיניים עצומות אחרי מנהיגיהם מסיבות אידיאולוגיות, לפילוג קיבוציהם, וחברים רבים שהלכו ל"איחוד הקיבוצים והקבוצות" החלו לבנות את קיבוצם מהתחלה (מן המוסכמות על כולנו היא הקביעה שדבר כזה לא יכול להתרחש בתקופתנו, חסרת האידיאולוגיה)? איך הוא יסביר את גירוש הסניאיסטים מקיבוצי השוה"צ, בהוראת הנהגת השוה"צ. חלקם היו חברים טובים וידידי נפש של המגרשים.

אם נבדוק את הנושאים הנ"ל, אני בטוח שהממצאים יסתרו את את טענת פאוקר שהיו אלו שנים שחברי הקיבוץ מאסו בשליחות, ורצו להתרכז בבית פנימה.

אני יכול להעיד באופן אישי, כי אף פעם לא שמעתי בקיבוצי, בשנות החמישים והשישים (גמרתי י"ב ב-1964), טענות על רמת החיים, למרות שהיא היתה נמוכה לכל הדעות. כל בני המחזור שלי הלכו ליחידות קרביות, כולם הלכו לשנת שרות, וחלקם נטלו חלק בהקמת קיבוצים בגולן. ידוע לי רק על משפחה אחת שנטלה את הפיצויים מגרמניה לעצמה ועזבה את הקיבוץ.עשרות משפחות מסרו את כספי השילומים לקיבוץ. הקיבוץ היה פעיל במערכות הבחירות, אימץ קיבוץ אחר, אימץ את המעברה שלידו, ועוד ועוד, פרמטרים שמעידים כי לא היה משבר ערכים כמתואר בעבודתו של פאוקר.

פאוקר מצביע בצדק על-כך שמבחינה היסטורית התנועה הקיבוצית איבדה מחשיבותה עם קום המדינה, אך גם זה היה תהליך הדרגתי. מכאן ועד המסקנה כי משבר הערכים הפוקד כיום את התנועה הקיבוצית תחילתו בשנות החמישים, רב המרחק.

איתן קליש

icon-envelope-tick-round-orange-animated-no-repeat-v1.gif בלי וירוסים. www.avast.com