קיבוץ גזית

22/03/2018 לחצו כאן לצפייה בעמוד זה בדפדפן אחריהם לשיריון התנועה הקיבוצית פועלת לכוון את בוגריה למסלול פיקודי מאתגר בחיל השריון מטה התנועה עם מח"ט שיזפון אל"מ מורן עומר. "החיבור בין התנועה הקיבוצית לחיל השריון טבעי והכרחי" לאור משבר הגיוס המתמשך לחיל השריון, הירידה במוטיבציה וקשיים בגיוס לחיל השריון קיבלה התנועה הקיבוצית החלטה לשוב ולהתחבר לחיל ולכוון את בוגרי התנועה למסלול פיקודי מאתגר בחיל זה. במסגרת שיתוף הפעולה סוכמו מספר מהלכים ביניהם פגישות של בני ובנות בני שכבת י"ב ומתנדבי שנת השירות עם חיילים וקצינים מחיל השריון, ביקור ביחידות הפרוסות ברחבי הארץ והגעה להיכרות קרובה יותר עם הסביבה הטכנולוגית שמהווה היום את סביבת העבודה המיוחדת המאפיינת את השירות בחיל השריון. נוקי גולדפישר ממחלקת הביטחון בתנועה הקיבוצית מספרת על החיבור המתבקש: "מאופי ההתנהלות בטנקים, על כל ארבעה חיילים בחיל השריון יש צורך במפקד ולכן נראה היה טבעי למצוא את האתגר הבא במציאות המשתנה עבור בני הנוער הקיבוצניקים דווקא בחיל השריון. כך הם ירוויחו תפקיד משמעותי ומאתגר בעל אחריות ופעילות אינטנסיבית וחיל השריון ימלא את הצורך החסר כיום באנשים טובים ואיכותיים. במסגרת שיתוף הפעולה נחלק גם את תעודות ההוקרה למשתתפי מיזם דן שומרון 2017, באתר "יד לשריון" בלטרון". מתוך הרצון להידוק שיתוף הפעולה הגיע מטה התנועה לביקור מיוחד בבסיס שיזפון, הבסיס המרכזי להכשרת חיילי השריון החל משלב הטירונות ועד השלמת הקצונה. מטה התנועה נפגש עם מח"ט שיזפון אל"מ מורן עומר (בן קיבוץ דליה), התארח בגדוד הפיקוד של חטיבת ההכשרות של חיל השריון ובסיום נפגש עם המפקדים האמונים על ההכשרה האנושית של מפקדי השריון. בשיחה עם אל"מ עומר הוא סיפר על המאמצים הרבים שעושים בחיל על מנת לשפר את המוטיבציה והרצון של נערים לפני גיוס להגיע לחיל השריון. "אנחנו מקיימים ביקורי בית אצל רבים מהנערים המביעים רצון להגיע לשריון, מגיעים לבקו"ם ולכל מקום שמזמינים אותנו על מנת להסביר את אופי הפעילות ואת הייחודיות המאפיינת את השירות אצלנו. אנחנו חושבים שהחיבור עם התנועה הקיבוצית, עם מתנדבי שנת השירות וכלל הנערים, הינו חשוב מאין כמותו ויש לנו מה להציע עבור אותם נערים. אופציות הפיקוד וההדרכה הרבות, הצניעות המאפיינת את החיל והאפשרות שאנחנו מציעים כבר היום, להתגייס בקבוצה מתאימים מאד לאופי הקיבוצי. כבן קיבוץ אני מכיר את זה מקרוב, ולכן אך טבעי החיבור אתכם. משיתוף פעולה שכזה ירוויח כמובן גם החיל שיזכה בחבר'ה טובים ששואפים להיות בעמדת מנהיגות ובעלי מוטיבציה גבוהה לשירות".    להמשך קריאה על ביקור מטה התנועה בבסיס שיזפון "מדינת ישראל חייבת לעשות העדפה מתקנת כוללת לתושבי הנגב" מזכ"ל התנועה הקיבוצית ניר מאיר והמשנה למזכ"ל גיל לין ייצגו את התנועה בוועידת הנגב שהתקיימה השבוע בדימונה   מזכ"ל התנועה הקיבוצית ניר מאיר והמשנה למזכ"ל גיל לין ייצגו את התנועה בועידת הנגב שהתקיימה השבוע בדימונה. השניים נפגשו במקום עם ראשי המועצות האזוריות הפרושות ברחבי הנגב והערבה – חנן גינת ראש המועצה האזורית חבל אילות, שי חג'ג' ראש המועצה האזורית מרחבים, תמיר אידן ראש המועצה האזורית שדות נגב, סיגל מורן ראשת המועצה האזורית בני-שמעון, דב ליטבינוף ראש המועצה האזורית תמר, רננה יעקב מנהלת היחידה לפיתוח האסטרטגי במועצה האזורית אשכול, אנשי שער-הנגב וכמובן, מיכאל ביטון ראש המועצה בירוחם איתו דיברו על המשך שיתוף הפעולה בין ירוחם לתנועה. היום עצמו כלל נאומים של אישים מרכזיים בדרום כמו ראש העיר המארחת, בני ביטון, שר הפנים והשר לפיתוח הנגב והגליל אריה דרעי וראש הממשלה בנימין נתניהו. בנוסף אליהם דיבר יוצר הסרט והסדרה – "סאלח פה זה ארץ ישראל" דוד דרעי ונערכו פאנלים שונים הנוגעים לפיתוח הנגב. ניר מאיר: "באנו לכאן כדי לחזק את המסר שדינה דיין צדקה באומרה, שגם אם ישנו את החלוקה בתוך המרחב בין הרשויות הסכום לא יגדל וישאר בחסר. צריך להפסיק את הוויכוח מי מקבל עוד כמה שקלים מכאן או מכאן, מדינת ישראל חייבת לעשות העדפה מתקנת כוללת לתושבי הנגב. רק זה יתקן את בעיות העבר המסרבות להעלם. באנו לומר – די לשיסוי הבלתי פוסק המגיע מצמרת המדינה בין תושבים באותו חבל ארץ! מבצע פיזור האוכלוסייה והקמת מושבי העולים ועיירות הפיתוח נועד כדי לחזק את המדינה שזה עתה קמה. היום, עשרות שנים אחרי, אותה מדינה צריכה לשאת בנטל התיקון של כשלי העבר על כל המשתמע מכך – כסף ומשאבים וכל הכרוך בכך. כולם מדברים על "סאלח פה זה ארץ ישראל", אבל חשוב להבין שהמסר של הסדרה הוא שיש לפעול לתקן את העיוותים. עברו 64 שנים מאז, ולא מתקנים. זו הבעיה ואיתה צריך להתמודד". ועידת שבילים ה-2 - מחזקים את השבילים מישל דגני, מנהלת החינוך בכפר עזה, בטור מיוחד על חברות הקיבוץ בשבילים: "כמנהלי חינוך חברתי בקיבוצים, אנחנו נדרשים להתמודד עם מגוון נושאים- בהדרכת הצוותים, בהובלת תהליכים, בחירום, ובשוטף. "שבילים", מאגדת עבורנו בדיוק לשם כך, דפי מידע והדרכה בשלל נושאים. מעבר לכך, בכל שאלה או התייעצות, זמינים עבורי אנשי מקצוע שמבינים בדיוק את הדילמות הייחודיות למערכות שלנו, ושמחים תמיד לעזור. ההשתייכות ל"שבילים" מאפשרת לי מפגשים מונחים והיוועצות עמיתים, בנושאים רלוונטיים תמיד. בנוסף, כחברה בשבילים, אני זוכה גם להשפיע על עתיד החינוך החברתי הקיבוצי בכלל, ולהיות חלק מבניית החזון שלנו. מפעלי התנועה לגילאי הנעורים- יריד ש"ש, מסע יא', מסע יב' והרפסודיה, הם הזדמנות למפגש עם הקיבוצים מרחבי הארץ, להרגיש חלק ממשהו גדול יותר, שעוטף כל אחד מאיתנו, הנערים והצוותים. המפעלים מתוכננים בקפידה, ומאפשרים לנערים חוויה שלא מתאפשרת בשום מקום אחר. ככל שכמות החברים בשבילים תגדל, נהפוך להיות משמעותיים לא רק עבור עצמנו, אלא גם בעבודה עם ומול מוסדות המדינה". ====== ועידת שבילים ה-2, 30.4.2018, קיבוץ מצר. הבטיחו את מקומכם. תוכנית הועידה תפורסם בקרוב. להרשמה לועידת שבילים תמונת השבוע - בואו לעצרת ההמונים בעד דרום תל אביב והפריפריה ונגד הגירוש העצרת במוצ"ש הקרוב, 24.3, בשעה 20:00 בכיכר רבין. אבי עופר, מרכז הפעילות למען מבקשי המקלט בתנועה: "נוכחותנו הקיבוצית המסיבית חשובה מתמיד. קיבוצינו בחזית העשייה, עם 17 קיבוצים ברחבי הארץ שכבר החליטו לאפשר דיור ועבודה למבקשי מקלט, 55 שבתהליך בשלבים שונים, ואחרים שעוד יצטרפו. אנחנו בעד דרום תל אביב, ובעד הגנה על מבקשי המקלט וסיוע להם למצוא דיור ותעסוקה ברחבי הארץ, בקיבוצים ומחוצה להם. אם נבוא לעצרת בהמונינו, תהיה לכך גם נראות ציבורית בולטת". להתראות במוצ"ש בכיכר! לפרטים נוספים והרשמה להסעות 'עתודות לישראל' - בואו להוביל את המדינה 'עתודות לישראל' והתנועה הקיבוצית בשיתוף פעולה מיוחד בתוכניות הצוערים השונות - להכרות וחשיפה לבני ובנות התנועה הקיבוצית סדרת כתבות מיוחדת 'עתודות לישראל' הינה תכנית אסטרטגית לאומית, השואפת לתרום לשגשוג מדינת ישראל על ידי שיפור מגזר משרתי הציבור בישראל, המונה יותר ממיליון עובדות ועובדים, באמצעות משרתי ציבור המייצגים את שונות ומגוון האוכלוסיות בישראל ופועלים יחדיו במקצועיות, בערכיות, בממלכתיות, במוכוונות לאזרח, לטובת הכלל ובתכנון ארוך טווח. 'עתודות לישראל' יוצרת רצף של תכניות עתודה (ניהולית ומקצועית) ומכשירה בעלי תפקידים שיתמודדו בעתיד על איוש משרות המטרה בשירות הציבורי בישראל, במובנו הרחב. הרצף מתחיל בעידוד אתוס שירות ציבורי בקרב צעירות וצעירים, עובר דרך תכניות עידוד מצוינות, תכניות צוערים המיועדות לצעירות וצעירים המעוניינים להשתלב בשירות הציבורי במשרות התחלתיות, תכניות עתודה לדרג ביניים ובכיר המיועדות בעיקר למנהלות ומנהלים אשר עובדים בשירות הציבורי ומעוניינים לרכוש כלים, ידע ורשת מקצועית ולהתקדם למשרות בכירות, וכלה בתכניות לבכירים. בבסיס התכנית ניצבת ההנחה כי בעידן שבו קצב השינויים מהיר ואף מתגבר, מנהיג יחיד - מוכשר ככל שיהיה - לא יוכל להתמודד בהצלחה לאורך זמן עם שלל האתגרים וההזדמנויות שעומדים ויעמדו בעתיד בפני מדינת ישראל. לכן, התכניות מזהות אנשים בעלי פוטנציאל הובלה המייצגים את גווניה של החברה בישראל, מכשירות, מרשתות ומסייעות להם לפעול יחד. התכניות מאופיינות במיון קפדני, ייצוג כלל החלקים בחברה הישראלית, הכשרה קבוצתית אינטנסיבית, רישות והנעה לפעולה ומתמקדות במקצועיות, ערכיות, ממלכתיות, מוכוונות לאזרח, טובת הכלל וראייה ארוכת טווח ולבסוף רישות ופעולה משותפת. אסיף איזק, ראש אגף צעירים ומעורבות בחברה מסביר על חשיבות שיתוף הפעולה: "פרויקט "עתודות לישראל" הינו שת"פ אסטרטגי עבורינו ותואם את השקפת עולמנו בתנועה ואת הרצון שלנו להשתלב ולהוביל בחברה הישראלית ובעשייה הציבורית. אנו מסמנים מטרות ברורות לצעירות והצעירים בהתיישבות העובדת. הטובים לשירות הציבורי!" בהמשך הניוזלטר מפורטות חלק ממגוון התוכניות שמציעה "עתודות ישראל" ופרטים להרשמה. פרטים נוספים ניתן למצוא באתר עתודות לישראל רוצים להשפיע מבפנים על שירות המדינה? זה המקום בשבילכם! המיונים למחזור השביעי של תכנית "צוערים לשירות המדינה" בעיצומם - התכנית שנועדה לבנות ולהכשיר עתודה ניהולית נושאת שינוי בשירות המדינה. לחצו על הסרטון לפרטים נוספים עמרי דגן, מנהל אגף בכיר צוערים לשירות המדינה המנהל את התוכנית מטעם נציבות שירות המדינה מסביר: "התכנית מיועדת  לכ-30 מצטיינים אקדמית, חברתית ואישית המשתתפים במסלול מאתגר בן שש שנים. הצוערים מצטרפים לתכנית מתוך רצון לתרום ולהשפיע על המתרחש במדינה ובחברה. עם הצטרפותם הם נקלטים כעובדי מדינה וזוכים לתכנית הכשרה מעשית אינטנסיבית ומעמיקה בת שנתיים המלווה בסיורי שטח ובמתודות הקניית ידע נוספות לצד לימודי תואר שני מורחב במדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית. התוכנית מהווה מרכיב משמעותי במהלך לאומי כולל לפיתוח עתודות ניהול למגזר משרתי הציבור בישראל - "עתודות לישראל".  אחת מבוגרות התוכנית היא רינת שפרן מקיבוץ שניר שכיום גרה בירושלים. רינת, איך הגעת לתוכנית? "אחרי התואר הראשון עבדתי שמונה שנים בסוכנות היהודית – בהתחלה כשליחת הסוכנות בדרום אפריקה ובהמשך כמנהלת תכניות חינוכיות לנוער וסטודנטים מקהילות יהודיות בתפוצות. אחרי כמה שנים בתפקידים השונים בסוכנות התחיל להפריע לי שהאנרגיות והיכולות שלי מופנות כלפי חוץ – לקהילות יהודיות בתפוצות – ולא כלפי פנים – לתוך המדינה והחברה הישראלית. במקביל התקיימה המחאה החברתית של קיץ 2011, וחשבתי שאולי אחת המסקנות ממנה היא הצורך של הדור שלי לקחת יותר אחריות בזירה הציבורית. התחלתי להתעניין בתפקידים בשירות המדינה, וגיליתי שהדרג המקצועי במשרדים הינו בעל השפעה משמעותית ורחבה על המציאות. ואז נתקלתי בפרסום של המחזור הראשון של תכנית צוערים לשירות המדינה, והחלטתי ללכת על זה". מה את עושה כיום בתפקיד המקצועי לאחר סיום התוכנית? "בשלוש השנים הראשונות שלי לאחר קורס הצוערים ניהלתי את אגף ההדרכה ברשויות המקומיות, במסגרת זו ניהלתי את המערכת הארצית של מרכזי ההדרכה ופיתוח ההון האנושי של משרד הפנים. לפני כעשרה חודשים עברתי להקים ולנהל יחידה חדשה - יחידת הפיתוח המוניציפאלי של המשרד - מעין יחידת מו"פ שמטרתה יצירת מודלים, כלי עבודה ופרויקטים לפיתוח כלכלי ואסטרטגי של רשויות מקומיות. היחידה עוסקת ביישום תכניות לפיתוח של רשויות חלשות מאוד (כדוגמת הרשויות הבדואיות בנגב, בהן אנו מתמקדים כיום) מחד, ומאידך – בפיתוח וקידום התחומים המתקדמים ביותר בעבודת המשרד כגון ערים חכמות, דיגיטציה ברשויות המקומיות וחדשנות מוניציפאלית". עד כמה נראה לך חשוב שבנות ובני התנועה הקיבוצית ישתלבו בתוכנית ובמגזר הציבורי? "תראה, השירות הציבורי נמצא במגמת שינוי משמעותית בעשור האחרון. דברים טובים קורים כבר כיום, הן בשלטון המרכזי, הן בשלטון המקומי והן בשאר תחומי העשייה הציבורית. המקומות הללו צריכים אנשים טובים ואיכותיים, שיסייעו לרבים והטובים שפועלים בהם להמשיך את מגמות השינוי החיובי שכבר קורה בשטח. יכולת ההשפעה במקומות הללו היא אדירה, ותחושתי היא שברגע שמגיע האדם הנכון למקום הנכון – השמיים הם הגבול, וישנה יכולת ממשית להשפיע על אופן עשיית הדברים. הממלכתיות של השירות הציבורי צריכה להיות ערך עליון, ויש ערך רב בייצוג לכלל מגזרי האוכלוסייה בשירות הציבורי - ובתוך כך המגזר הקיבוצי בהחלט צריך למצוא גם את מקומו". בארבעת המחזורים האחרונים של התכנית, 107 בוגרי התכנית התברגו בלמעלה מ-20 משרדי ממשלה במגוון תפקידי מפתח כגון ניהול מטה, ניהול אגפים, סחר חוץ, שותפות בהובלת פרויקטים לאומיים, קשרי חוץ, יועצי מנכ"ל ומגוון תפקידים מרכזיים נוספים. ההרשמה למיונים לתכנית תסתיים ביום ראשון, ה-25 במרץ 2018, בחצות. הזדמנות אחרונה למתעניינים! מידע וטיפים על תהליך המיון.  יום שישי הקרוב 23.3, ב10.00, במרכז אדמונד דה רוטשילד בתל אביב. להרשמה ליום החשיפה: לחצו כאן לאתר התכנית: לחצו כאן דף הפייסבוק של התכנית: לחצו כאן להמשך קריאה על תכנית צוערים לשירות המדינה דווקא למשטרה ודווקא עכשיו - הצטרפו לתוכנית צוערי שוהם ניצב צביקי טסלר (קבוצת יבנה), ראש אגף התכנון והארגון במשטרת ישראל: "בן גוריון ראה בצה"ל את הערובה לביטחון המדינה, ובמשטרת ישראל את הערובה לשמירה על כבודה של המדינה. דווקא בעת הזאת, נדרשות עבודה משמעותית והשקעה מתמדת בשמירה על הערכים האלה, שכל כך חשובים לכולנו" ניצב צביקי טסלר: "בואו אחרי למשטרה בגלל הזדמנויות לקידום ותפקידים מעניינים, בגלל תנאי שכר ואפשרויות" לפני קצת יותר משנתיים זמזם הטלפון. היה זה לאחר שסיימתי שירות צבאי ארוך, רובו בתפקידים מבצעיים בחיל האוויר וסיומו כמפקד בכיר בפיקוד העורף. במשך שנתיים החזקתי בתיק משאבי אנוש במזכירות קבוצת יבנה, והתכוונתי להמשיך את דרכי באזרחות כמזכ"ל תנועת הקיבוץ הדתי. מהעבר השני היה קול לא מוכר. הוא הציג את עצמו כרוני אלשיך. גם אם לא הכרתי את הקול, השם כבר היה מפורסם, לאחר שנים בין הצללים. כבכיר השב"כ שמונה לתפקיד מפכ"ל המשטרה. אלשיך, לאחר שהציג את עצמו, הציע לי להצטרף לשורות המשטרה כראש אגף התכנון והארגון במטה הארצי, בדרגת ניצב. ומצידי, כמובן – התלבטות. הנה אני ממשיך את דרכי באזרחות, בדרך סלולה ובטוחה. ומה מוצע לי בעצם? להצטרף למשטרה? כדי לממש את משימת גיוס כוח האדם האיכותי, אנחנו במשטרה מציעים מספר מסלולי גיוס והכשרה אטרקטיביים, כמו למשל תכנית "צוערי שוהם" שהיא ייחודית לסטודנטים עם פוטנציאל פיקודי. התוכנית מיועדת לסטודנטים המסיימים את שנת הלימודים האקדמית הראשונה בהישגים גבוהים ומאפשרת לשלב לימודים מלאים בד בבד עם עבודה במשטרה בשכר מלא והטבות נוספות כמו השתתפות בשכר דירה. תכניות אחרות מאפשרות עבודה במשרות סטודנט במגוון תפקידים, בהיקף משרה חלקי ובשעות מגוונות ועם הכנסה לכל משך לימודי  התואר הראשון והשני. בן גוריון ראה בצה"ל את הערובה לביטחון המדינה, ובמשטרת ישראל את הערובה לשמירה על כבודה של המדינה. דווקא בעת הזאת, נדרשות עבודה משמעותית והשקעה מתמדת בשמירה על הערכים האלה, שכל כך חשובים לכולנו. דווקא בעת הזאת, נדרשים יותר שותפים איכותיים אשר ישרתו את כבודה של החברה הישראלית. המשטרה זקוקה לנשים ולאנשים טובים אשר ייטלו על כתפיהם את השליחות הממלכתית המשמעותית הזאת. להמשך קריאת דבריו של ניצב צביקי טסלר שווה להיות במשטרה - בואו להיות חלק מכחולי המדים רס"ר חזן מקיבוץ נוה-אור: "העבודה במשטרה מעניקה המון סיפוק ותחושת שליחות אמיתית, אלו בדיוק הדברים עליהם התחנכנו בקיבוץ". לחצו על הסרטון לפרטים נוספים   תוכנית צוערי שהם לשירות במשטרת ישראל מציעה לקיבוצניקים המגיעים אליה, כמו לשאר הבוגרים, לא רק שירות משמעותי במשטרה וכניסה לנבחרת אשר פשוטו כמשמעו מגינה על הבית ועל אזרחי ישראל, אלא גם מאפשרת לעשות זאת בכל רחבי המדינה ללא צורך לעבור מקום מגורים. הגר לב,  בת 27 מקיבוץ גבע היא צוערת בתוכנית - הגר, מה מביא בת קיבוץ לשרת במשטרה ועוד דרך תוכנית ייעודית? "נולדתי וגדלתי בקיבוץ בגבע ולמדתי בבית ספר עמק חרוד. עשיתי בגרות באדריכלות ובזמנו הכיוון שלי היה אדריכלות אבל אז במהלך המיונים לצבא התקשרו אליי מאיתור של מצ״ח ושאלו אותי אם אני מעוניינת. אחרי שעברתי את המיונים, התגייסתי כחוקרת פלילית, משם יצאתי לקורס קצינים שאחריו שרתתי כמ״מ בפלוגת מעברים של עוטף ירושלים וכרל״שית של תת אלוף. אחרי הצבא עבדתי קצת והתחלתי ללמוד תואר ראשון בקרימינולוגיה ומדעי המדינה. באמצע שנה א׳ הגיעו למכללה נציגים של תכנית צוערי שהם להסביר לנו על התכנית ובסיום ניגשה אליי צוערת בשם חן שמכירה אותי עוד מהצבא ואמרה לי שכדאי לי לנסות להתקבל כי היא חושבת שזה יתאים לי בשל עברי הצבאי וכי ״לסגור דלתות תמיד אפשר״. הגשתי קורות חיים, עברתי את כל המיונים והתחלתי את המסלול". ומה את עושה היום? "לאחר הכשרה בחופש שבין שנה א׳ לשנה ב׳ ללימודים התחלתי לעשות משמרות כסיירת. לאחר חצי שנה בסיור עברתי לטעום מהחקירות ובצמת בה הייתי צריכה להכריע בין שני התחומים, החלטתי כי אלך לתחום החקירות, ועברתי קורס נוסף בחופשת הסמסטר וכיום אני חוקרת במחלק הנוער של תחנת עפולה".   רס"ר עמית חזן, מקיבוץ נווה אור, משרת במשטרת ישראל מזה תשע שנים כבלש. שש שנים מתוכם בטבריה ובשלוש השנים האחרונות בבית שאן:"כמי שגדל והתחנך בקיבוץ אני חושב שיש לצעירים בקיבוץ את כל מה שהתוכנית מחפשת בעיקר בתחום של עשייה חברתית וחיבור לקהילה. מגיל צעיר הילדים והנערים נרתמים ומתגייסים לאירועי תרבות שונים, משתתפים בהם ועובדים ומתנסים בעבודה בענפים השונים. אלו מעניקים לצעירים ערכים חשובים כמו אחריות, חינוך ליוזמה, עבודה בצוות ומפתחים יכולת מנהיגות, והרי אלו הן בדיוק דרישות התפקיד לתוכנית. אני מאמין שבמידה וצעירים מקיבוצים שונים בארץ יתגייסו למשטרה, הם ירחיבו את ההון האנושי האיכותי הקיים ובכך יעודדו צעירים נוספים ואיכותיים להתגייס לשורות המשטרה ולאייש תפקידים משמעותיים. קיראו עוד על תוכנית "צוערי שוהם" לשירות במשטרה השלטון המקומי – לעשות ישירות למען האזרח נבות מקיבוץ גניגר בחר לעבוד בעיריית שפרעם, אינה ממנרה היא מתכננת עירונית בעיריית קרית-שמונה. "הסיכוי של הפריפריה להצליח היא לאחד כוחות בין המגזר הכפרי למגזר העירוני ולעבוד כאגרוף אחד". לחצו על הסרטון לפרטים נוספים צילום: אורן שלו תוכנית צוערים לשלטון המקומי הינן אחת ממגוון התוכניות שמציעה "עתודות לישראל" - תכנית אסטרטגית לאומית, השואפת לתרום לשגשוג מדינת ישראל על ידי שיפור מגזר משרתי הציבור בישראל. 'עתודות לישראל' יוצרת רצף של תכניות עתודה (ניהולית ומקצועית) ומכשירה בעלי תפקידים שיתמודדו בעתיד על איוש משרות המטרה בשירות הציבורי בישראל, במובנו הרחב. הרצף מתחיל בעידוד אתוס שירות ציבורי בקרב צעירות וצעירים, עובר דרך תכניות עידוד מצוינות, תכניות צוערים המיועדות לצעירות וצעירים המעוניינים להשתלב בשירות הציבורי במשרות התחלתיות, תכניות עתודה לדרג ביניים ובכיר המיועדות בעיקר למנהלות ומנהלים אשר עובדים בשירות הציבורי ומעוניינים לרכוש כלים, ידע ורשת מקצועית ולהתקדם למשרות בכירות, וכלה בתכניות לבכירים. התכנית לשלטון מקומי מחולקת לשתי תוכניות, לתואר ראשון ותואר שני, והן שותפות בין משרד הפנים ומשרד האוצר (מינהל התכנון) לבין עמותת עתידים וארגון שותפויות אדמונד דה רוטשילד. את התואר הראשון יכולים הסטודנטים ללמוד במכללה האקדמית תל חי או אוניברסיטת בן-גוריון בבאר-שבע, התואר השני מתקיים בחיפה ובו לומדים הסטודנטים במסלול של מנהל ומדיניות ציבורית וכן בטכניון בו לומדים הצוערים במסלול של אסטרטגיה ותכנון אורבני.   אחד מבוגרי התוכנית שלמד במסגרת החוג למדיניות ציבורית באוניברסיטת חיפה הוא נבות גולדוין מקיבוץ גניגר, שבחר להשתלב דווקא בעיריית שפרעם. שלום נבות, איך בכלל הגעת לתוכנית הזו ולמה?    "הגעתי לתכנית כי המגזר הציבורי הוא הזירה הכי משמעותית לתיקון עוולות חברתיות וצמצום פערים בחברה הישראלית. שמעתי עליה לראשונה מאשתי ששלחה לי מודעה שקיבלה במייל ומיד הרגשתי שזה מה שחיפשתי מתוך הדחף והרצון להשפיע ולשנות דברים שמפריעים לי בחברה הישראלית. התכנית נותנת מבט מבפנים על המגזר הציבורי שאי אפשר להשיג אחרת וזאת בנוסף להכשרה מעשית ברשויות המקומיות עצמן. צוערים לשלטון המקומי יודעים לשלב נכון הכשרה אקדמית שנותנת תשתית תיאורטית עם התנסות מעשית, התמחות במשרדי ממשלה וברשויות המקומיות". ומה אתה עושה כיום בשפרעם? "היום אני מוביל את תהליך הקמת פארק התעשייה בעיר, מהתכנון ועד פיתוח התשתיות והאכלוס. אנחנו מעוניינים לספק תשתיות מתאימות להעסקת נשים ערביות ולשלב אותן בשוק העבודה ובכך להוביל פיתוח כלכלי משמעותי ואמיתי בחברה הערבית".   אתה רואה חשיבות לשילוב עוד קיבוצניקים וקיבוצניקיות בתוכנית כזו? "חשוב שקיבוצניקים שרוצים להשפיע לטובה על החברה הישראלית יצטרפו למגזר הציבורי ויקחו חלק משמעותי בעיצוב חברה ישראלית טובה ושוויונית יותר".   גם אינה בורשטיין-זיתוני, בת 32, במקור מקיבוץ מנרה, הינה בוגרת התוכנית במסלול התואר השני בתכנון ערים ואזורים מהטכניון במסגרת התוכנית. איך הגעת לתוכנית? "כיהנתי בתפקיד מנכ"לית אגודת הסטודנטים באוניברסיטה העברית, העבודה כללה ממשקי עבודה מול משרדי ממשלה ועיריית ירושלים. תוך כדי העבודה התחדדה אצלי ההבנה שברשויות המקומיות (עיריות) טמון פוטנציאל עצום בשיפור איכות החיים של התושבים במדינה. במקביל, התחלתי להכיר את התחום של תכנון ערים ואת יכולת ההשפעה שלו על יצירת הזדמנויות חיים שוות לאוכלוסיות השונות בחברה הישראלית. השילוב של הרצון להשתלב במגזר הציבורי ולהתמקצע בתכנון ערים הוביל אותי להירשם למסלול תואר שני בטכניון "צוערים לאסטרטגיה ותכנון אורבני". מה את עושה כיום? "כיום אני עובדת כמתכננת עירונית בקריית שמונה. במסגרת התפקיד אני עוסקת בתכנון קצר וארוך טווח של העיר קריית שמונה, בהיבטים חברתיים, סביבתיים, כלכליים, תוך שיתוף פעולה עם העומדים בראשות העירייה. התפקיד כולל פיתוח של תשתית טכנולוגית לקידום תחום התכנון כולל הקמת מערך GIS. בנוסף, העבודה כוללת ליווי של תכנון והקמה של שכונות חדשות בעיר; עבודה מול צוותי אדריכלים ומתכננים; קידום תחום של התחדשות עירונית מול משרד הבינוי והשיכון ומינהל התכנון; קידום תהליכים אסטרטגיים של תשתיות לאומיות מול רכבת ישראל ומשרד התחבורה ועוד". להמשך קריאה על תוכנית צוערים לשלטון מקומי צוערים לחינוך בלתי פורמלי - יוצאים מהבועה רן גורן (משמר השרון), צוער בתוכנית: "התוכנית הופכת אותנו לאנשי מקצוע בתחום המסוגלים להוביל שינוי בחברה דרך השירות הציבורי בדגש על הרשויות המקומיות". לחצו על הסרטון לפרטים נוספים תכנית 'צוערים לחינוך בלתי פורמלי' הינה אחת ממגוון התוכניות שמציעה "עתודות לישראל" - תכנית אסטרטגית לאומית, השואפת לתרום לשגשוג מדינת ישראל על ידי שיפור מגזר משרתי הציבור בישראל. 'עתודות לישראל' יוצרת רצף של תכניות עתודה (ניהולית ומקצועית) ומכשירה בעלי תפקידים שיתמודדו בעתיד על איוש משרות המטרה בשירות הציבורי בישראל, במובנו הרחב. הרצף מתחיל בעידוד אתוס שירות ציבורי בקרב צעירות וצעירים, עובר דרך תכניות עידוד מצוינות, תכניות צוערים המיועדות לצעירות וצעירים המעוניינים להשתלב בשירות הציבורי במשרות התחלתיות, תכניות עתודה לדרג ביניים ובכיר המיועדות בעיקר למנהלות ומנהלים אשר עובדים בשירות הציבורי ומעוניינים לרכוש כלים, ידע ורשת מקצועית ולהתקדם למשרות בכירות, וכלה בתכניות לבכירים. תכנית 'צוערים לחינוך בלתי פורמלי' הינה תכנית ממלכתית וייחודית מטעם משרד החינוך, מינהל חברה ונוער, ארגון שותפויות אדמונד דה רוטשילד, מכללת אורנים הפועלת לשיפור החינוך הבלתי פורמלי בישראל על ידי טיפוח והכשרת קבוצת מנהיגות לניהול מקצועי. התכנית מיועדת לצעירים ולצעירות מוכשרים בעלי מוטיבציה להשפיע, המבקשים לשלב מצוינות אקדמית ומצוינות חברתית על מנת להביא לשיפור החינוך הבלתי פורמלי בפריפריה החברתית והגיאוגרפית במדינת ישראל ובכך להוביל להקטנת פערים חברתיים בין הפריפריה למרכז ובין ציבורים שונים בחברה הישראלית. אחד מצוערי התוכנית הוא רן גורן, בן 28 עוד חודש, ממשמר השרון חינוך ממילא נחשב לאחת מפסגות הקיבוץ, למה שקיבוצניקים יצטרפו לתוכנית כזו? "אני חושב שכל מי שבוער בו הרצון להוביל שינוי או לפחות לקחת בו חלק בחברה הישראלית, כל מי שמנקרת בו תחושת אי הצדק השורר בחברה ובאמת מאמין באדם, בחינוך בכלל ובחינוך הבלתי פורמלי בפרט ככלי הטוב ביותר לשיפור המצב הקיים, עליו להגיע לתכנית "הצוערים לחינוך הבלתי פורמלי", אני רואה בה הזדמנות אמיתית לעשות שינוי או לפחות להתחילו". מה אתה רוצה לעשות לאחר סיום התוכנית עם ההכשרה שקיבלת? "בסוף תקופת ההכשרה ולימודי התואר שאורכים 3 שנים מגיע שלב ההשמה שאורך 4 שנים, אשר במסגרתו נשובץ ברשות מקומית או במסגרות חינוך בלתי פורמלי בפריפריה. עוד לא החלטתי איזה תפקיד אני ארצה לבצע אך בהחלט מעניין אותי לעבוד ברשות מקומית, ולעסוק ולקדם מספר תחומים ביניהם הקהילתיות בשילוב של התחדשות עירונית, שילוב החינוך הבלתי פורמלי במער