יפה גלנט נפרדת מהמספרה / כתבה מלפני כמה שנים
זו אינה פרידה, אלא סיומה של תקופה מאד משמעותית עבורי – סיום שלושים שנות עבודה במספרה. אני מסיימת את עבודתי במקום עבודתי בהרגשה טובה, בתחושת סיפוק, ובהכרת תודה על-כך שניתנה לי הזכות לעבוד במקצוע שאני מאד אוהבת, מקצוע שכרוך במגע אישי ובקשר יום-יומי מתמשך עם אנשים – עם כל אחד ואחת באופן אישי, תוך גילויי הבנה וסובלנות. ברצוני להדגיש שלאורך כל הדרך חשתי תחושה של אמון מצד הציבור, מלווה במילים טובות על מדרכות הקיבוץ, בתמיכה וביחס מפרגן, הנובע מהערכה מקצועית.
אני מכירה תודה למוסדות הקיבוץ, שלאורך שנים שמשו לי גב בטיפוח המקום, ובזמנים שנאלצתי להיעדר מהעבודה נמצאה לי תמיד אוזן קשבת, שסייעה במציאת פתרונות, כדי שהמספרה תתנהל על הצד הטוב ביותר. עם השנים חלו שינויים בקיבוץ, ולא מעט חששות התעוררו באשר לגורל המספרה. אבל לשמחתי המספרה המשיכה וממשיכה לקיים עצמה כרגיל.
עבורי המספרה הייתה בית שני, שאהבתי להיות בו. כל יום, במהלך שלושים שנות עבודתי, היה עבורי יום חדש, עם רצון טוב לשנות ולהוסיף, כשבסיומו יצאתי תמיד בהרגשה של עשייה, יצירתיות וסיפוק. כל זה התאפשר בזכות מספר רב של חברות, שעבדו לצידי בזמנים שונים ולקחו חלק בעשייה.
הערכה רבה ואף תודה שמורות בלבי לאילנה נאור, שבשנים הראשונות לעבודתי עזרה לי רבות בניסיונה, ויחד עבדנו כצוות קרוב לעשרים שנה. ולכל שותפותי, שנרתמו לעזרה ולהחלפה כל אותן שנים: אורית סדרינס, סיסי בכר, לילך שורר, קרן ליפשיץ, אוריאן מאירי ואיני יכולה לשכוח את יערה מלכין ז"ל שעבדה לצידי למעלה משנה באהבת המקצוע.
תודה מיוחדת לך נורית על שנים של עבודה ביחד. על מסירותך, על לקיחת האחריות ועל השותפות – לרווחת החברים. אני מאחלת לך המשך עבודה פורייה ומהנה, ואשמח להיות לך לעזר בכל פנייה ובקשה.
במהלך שלושים שנות עבודתי במספרה נתתי וגם קיבלתי, ועל כך אני מבקשת היום להודות לכולם. תודה רבה!
יפה גלנט
