כיבוד אב ואם אצל חז"ל

ספריית גזית • 22/3/2018 כניסות

דברים פרק ה

 

א. כבד את אביך ואת אמך כאשר צוך ה' אלהיך למען יאריכן ימיך ולמען ייטב לך על האדמה אשר ה' אלהיך נתן לך:

 

 

ב. אמר רב יהודה בר שילא אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן: אלו דברים שאדם עושה אותם ואוכל פירותיהן בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא, ואלו הן: כיבוד אב ואם וגמילות חסדים והבאת שלום שבין אדם לחברו ותלמוד תורה כנגד כולם

 

 

ג. תנו רבנן: האב חייב בבנו למולו ולפדותו וללמדו תורה ולהשיאו אישה וללמדו אומנות. ויש אומרים: אף להשיטו במים. (רש"י: "שמא יפרוש בספינה, ותטבע, וימות, אם אינו יודע לשוט.") רבי יהודה אומר: כל שאינו מלמד את בנו אומנות, מלמדו לסטות. לסטות סלקא דעתך? (רש"י: "והלוא ישב ולא לימדו כלום?!") אלא: כאילו מלמדו לסטות. (רש"י: "דכיוון דאין לו אומנות, ויחסר לחמו, ילך בפרשת דרכים, וילסטם את הבריות (קידושין כט, ע"א)

 

ד. תנו (שנו) רבנן: איזה הוא מורא ואיזה הוא כיבוד ? מורא – לא עומד במקומו, ולא יושב במקומו, ולא סותר את דבריו, ולא מכריעו. כיבוד – מאכיל ומשקה, מלביש ומכסה, מכניס ומוציא.

 

ה. רב עולא: עד היכן כיבוד אב ואם?

 אמר להם צאו וראו מה עשה עובד כוכבים אחד באשקלון ודמא בן נתינה שמו, פעם אחת בקשו חכמים פרקמטיא בששים ריבוא שכר, והיה מפתח מונח תחת מראשותיו של אביו, ולא ציערו. אמר רב יהודה אמר שמואל, שאלו את ר' אליעזר: עד היכן כיבוד אב ואם? אמר להם: צאו וראו מה עשה עובד כוכבים אחד לאביו באשקלון ודמא בן נתינה שמו, בקשו ממנו חכמים אבנים לאפוד בששים ריבוא שכר, ורב כהנא מתני: בשמונים ריבוא, והיה מפתח מונח תחת מראשותיו של אביו, ולא ציערו. לשנה האחרת נתן הקב"ה שכרו, שנולדה לו פרה אדומה בעדרו. נכנסו חכמי ישראל אצלו, אמר להם: יודע אני בכם, שאם אני מבקש מכם כל ממון שבעולם אתם נותנין לי, אלא אין אני מבקש מכם אלא אותו ממון שהפסדתי בשביל כבוד אבא

 

 (תלמוד בבלי מסכת קידושין דף לא עמוד א)

 

 

ן.

כי אתא (בא)רב דימי אמר: פעם אחת היה לבוש סירקון (בגד) של זהב והיה יושב בין גדולי רומי, ובאתה אמו וקרעתו ממנו, וטפחה לו על ראשו וירקה לו בפניו, ולא הכלימה.(שם, שם)

ז. עד היכן כיבוד אם ואב? אמר להם רבי אליעזר כדי שיטול ארנקי ויזרקנו לים בפניו ואינו מכלימה. (קידושין, לב, עא)

ח. אלעזר בן מתיא אומר: אבא אומר "השקיני מים" ומצווה לעשות –מניח אני כיבוד אב ועושה את המצווה, שאני ואבא חייבים במצווה. איסי בן יהודה אומר: אם אפשר למצווה ליעשות ע,י אחרים  - תיעשה ע,י אחרים., וילך הוא  בכבוד אביו. אמר רב מתנה:  הלכה כאיסי בן יהודה.

 

ט. לרב אסי הייתה  אם זקנה. אמרה לו: רוצה אני בתכשיטין, קנה לה תכשיטים. אמרה לו רוצה אני בגבר. אמר לה נחפש לך גבר. אמרה לו: רוצה אני בגבר כמוך. עזב אותה והלך לא"י. שמע שהיא באה אחריו, בא לפני רבי יוחנן ושאל אותו האם אני צריך לצאת מא"י (ולקדם את פניה)? אמר לו – אסור! אמר לו, לקראת אמא? אמר לו אינני יודע. חיכה קצת רב אסי וחזר אל רבי יוחנן. אמר לו הרב: החלטת שברצונך לצאת – המקום יחזירך לשלום.

רב אסי ממשיך להתלבט, ועד שהחליט היא מתה וארונה הגיע לא"י. (קידושין, לא, עב).

 

י. אסור לאדם להכביד על בניו אלא ימחול להם שהאב שמחל כבודו מחול ומכה בנו גדול עובר משום ולפני עור וגו' ואם אי אפשר לו לעמוד לדעת אביו או אמו שנשתטו ילך לו ויצווה לאחרים. (רמב"ם, קרית ספר הלכות ממרים פרק ו )

 

 



בלי וירוסים. www.avast.com