מוסך גזית

ענפים • 19/12/2016

ימי הענף המוסך כימי התיישבותנו בגזית. עוד בתקופת ההיאחזות שלנו בכפר הנטוש- טירה, החל לתפקד ענף המוסך.

הפלחה החרבה, ( טרם ידענו כמה הרבה שנות בצורת יפקדו אותנו) היה לענף החקלאי הראשון שלנו.

המחלקה להתיישבות של הסוכנות היהודית, הקציבה במסגרת התקציבים השנתיים הראשונים, טרקטורים ומכונות חקלאיות לעיבוד הקרקע, כולל מכונות לזריעה ,קציר,כיבוש השחת והקש וכו'.

אף כי היה זה ציוד חדש, לא חסרו בו תקלות מרובות. להבטחת הפעילות התקינה של כל המערכת הגדלה הזו, היה צורך במתן שרות מקצועי ומידי.

משה ריינר ז"ל היה המכונאי הראשון שלנו שהפעיל את המוסך בימי טירה. הוא שכן בפחון קטנטן מאד, בתנאים לא תנאים ובעיקר ללא ציוד עזר אלמנטרי. על אף הכל הצליח משה, שהיה מחונן ביכולת טבעית מיוחדת במינה, לתת מענה לצרכים שהיו רבים מאד.

בשטחי הפלחה היו פזורים אבנים וסלעים לרוב. בהתאם גם רבו התקלות בציוד החקלאי. מה עוד שטיבו של הציוד, כולל הטרקטורים, גם אם היו חדשים, היה רחוק מאד ממה שאנו מכירים היום.

הקושי בחוסר כלי עבודה ראשוניים ביותר, הביא אותנו להזדקק לעזרתם של מוסכי השכנים. עין דור ומושב מולדת היו הכתובות שלנו. לרוב הם נענו ברצון. במולדת מצאנו תמיד נכונות באדיבות רבה.

בשנות השישים, כאשר נבנתה סככת הפלחה, הוקצב בה מקום למוסך והענף זכה לתנאים משופרים.

ברבות השנים הלך והתרבה הציוד ומספר הטרקטורים. הציוד שהתישן דרש עבודת תחזוקה מרובה. לפי כך הלך וגדל מאד מספר המועסקים בו. בינתיים החל המוסך גם לבצע עבודות חוץ, בעיקר לחקלאים השכנים בכפר תבור ובכפר מצר. בנוסף על כך החל הרברט, שהביא עמו הרבה ידע ויזמות, בשיפוץ מנועי ג'יפים. כך הפך המוסך באותן השנים גם לענף שמביא הכנסות חוץ.

רק בסוף שנות ה-60 הוקצב לנו בתקציב ההתיישבות מימון להקמתו של המוסך, הוא המבנה שקיים עד היום. בחגיגה לציון חנוכתו של המבנה התנוססה הסיסמא: "קלקולכם- ככלכלתנו"

בחלוף השנים השתנתה ללא הכר פעילותו של המוסך. מספר עובדים מועט בהרבה, מגיש שרות לצי מכוניות גדול ממדים ומספק שרות לסוגי הציוד בענפי החקלאות והתעשייה. זאת הודות לעבודה המסורה והמקצועית של העובדים בו.