פרשת חיי שרה

איתן קליש • 5/11/2017 כניסות

פרשת "חיי שרה"

האם יש קשר הפוך בין אמונה גדולה לזוגיות, או בכלל  ליכולת לחיות חיי משפחה תקינים?

 נדמה לי שפרשתנו מוכיחה את נכונות הטענה הזו, ואברהם עם כל היותו מאמין גדול, נכשל כאיש משפחה.

פרשנים מסורתיים ראו בשרה ובאברהם את הזוג האידיאלי של בעל ואשתו. זוג שלקח על עצמו משימה רוחנית, הפצת המונותיאיזם, והם עובדים שכם אחד להגשימה. בימינו נוקט בגישה הזו עדין שטיינזלץ,  (נשים במקרא), בעוד שלייבוביץ כותב: "העניינים במשפחה זו לא היו חלקים ביותר". כעדות לאותה שותפות רוחנית ,דרשו  חז"ל את הפסוק : "ויקח אברם את שרי אשתו... ואת הנפש אשר עשו בחרן, ויצאו ללכת ארצה  כנען" (יי"ב, ה'), אברהם גייר את הגברים ושרה גיירה את הנשים.

אך מצד שני, אותם חכמים (חז"ל) סברו כי מותה של שרה, שבא במקרא, מיד אחרי פרשת העקדה, נגרם לה מפני מפני מעשה העקדה, והעובדה שאברהם לא התייעץ איתה לפני מעשה הציקה להם מאד. וכך אומר המדרש: "חזר יצחק אצל אמו ואמרה לו, אן היית ברי (בני)? אמר לה נטלני אבי והעלני אבי הרים והורידני גבעות וכו' ובנה מזבח ונטל את הסכין לשוחטו וכו'. אמרה לולא אותו מלאך כבר היית שחוט. צווח שישה קולות עד שמתה" (ויקר"ר,כ,ב). הסיפור הזה בא בוואריאציות שונות בספרות חז"ל. ישנו גם מדרש העונה על השאלה מדוע אברהם לא שיתף את שרה ב"סודו" הנורא: "הרהר אברהם בלבו, אם אני מודיע לשרה, נשים דעתן קלה...", (יל"ש,וירא, צ"ח). ולכן הוא מרמה אותה, לפי המדרש, ללא בושה.

נראה לי שהקו הזה של ניתוק רגשי, בעיקר מצד אברהם, והתעלמות ה' מקיומה של שרה, מאפיין את יחסיהם מתחילת יציאתם לדרך מחרן לכנען: רק לאברהם ניתן הצו להתנתק מכל עברו ממשפחתו ומארץ מולדתו ולצאת למסע אל כנען הלא-ידועה. רק אתו ה' מדבר כל הזמן. עם שרה לא מתייעצים, לא שואלים לדעתה להרגשתה וכו', והיא אכן הולכת אחרי אברם. כמה חודשים אחרי הדברים האלה אברהם מחליט לרדת למצרים. ושוב, שרה שותקת ונלווית אליו. כאשר ה"זוג המלכותי"  מתקרב למצרים, אברהם עושה מעשה מדהים כאשר הוא מציע לשרה להעמיד פנים שהיא אחותו, כי ברור לו שפרעה יחשוק בה בגלל יופיה, וחייו שלו יועמדו בסכנה, וחוץ מזה הוא עשוי להתעשר מ"הקומבינה": "אמרי נא אחתי את למען ייטב לי בעבורך" (י"ב, י"ג).

ושרה? גם כאן היא שותקת, וממלאת אחר הנחיות אברהם. מזימתו של אברהם כמעט הצליחה, הוא קיבל הרבה רכוש וכסף מפרעה, תמורת שרה, אך פרעה גירש אותו מהר ובבושת פנים ממצרים, כאשר נודע לו על התרגיל הזה. אברהם יחזור על תרגיל "האחות" כמה שנים לאחר-מכן, עם מלך אחר, ושם הוא מסביר את שיקוליו: "כי אמרתי, רק אין יראת ה' במקום הזה והרגוני על דבר אשתי" (כ',י"א). מחבר המקרא מראה ששיקוליו הגזעניים של אברהם היו מופרכים לגמרי, בשני המקרים, גם אצל פרעה וגם אצל אבימלך מלך גרר הם מתגלים כאנשים מוסריים . 

summday_6279442443