קיבוץ גזית

מה מניע את היוצרים שלנו?

אמנם עברו כבר שבועיים, מערב יום שישי, ה-18.06 בו הציגו רוב היוצרים בגזית בתחום האמנויות הפלסטיות מבחר מעבודותיהם, אבל היה זה לכל הדעות ערב בלתי נשכח. הייתה זו תערוכה מרהיבה ביופייה ובעושר שלה. התערוכה גם הפתיעה: הרבה חברים שלא ידענו שהם עוסקים ביצירה, "יצאו מהארון". כל הכבוד להדר שולשטיין אל-רום שהייתה המארגנת הראשית של התערוכה, ולטלי אלון ועוזריה על ההשקעה בתצוגה המעניינת והמקורית של העבודות, וכמובן תודה ליוצרים ששיתפו אותנו בעבודותיהם.

מערכת העלון הציגה שאלה זהה לחלק גדול מהיוצרים: מאיפה אתם לוקחים את הנושאים לציור, מה מקור ההשראה שלכם?

אברהם סדרינס : הפעם זה נופים ארצישראלים. אצלי כל שנה וחצי-שנתיים מתחלפים הנושאים. לפני הציורים האלו, הייתה לי תקופה של הטנגו, ועכשיו היא חלפה לה. אין לי תשובה איך הנושאים באים אלי – הם באים. אני מתחיל לחשוב על הנושא, מתכנן אותו בראש ואחר-כך מוציא אותו לפועל.

דורה אברמוביץ: זה תלוי בתמונה. למשל ההשראה לציור של ההורטנזיות באה מביקור שערכתי לא מכבר בעיר קייט יפהפיה באורגוואי הנקראת  פונטה דה-לסטה. כל העיר מלאה פרחים. הציור כאן לפנינו מושפע מאהבתי לחמניות, ולכן הנושא שלו הוא שדה חמניות. אבל הנושא משתנה אצלי בין תקופות שונות. אין לי נושאים קבועים.

נחשון בר-שדה : מה שמשפיע על בחירת הנושא אצלי, הן העיניים. מה שמושך את עיני אני מצלם. יש לי נושאים שחוזרים בתצלומי: בעיקר טבע, מקרו של צמחים, מקרו של חרקים, פירות יבשים – מה שנקרה בדרכי.

אריאלה מאש: זה תלוי במה שנותן לי את המוזה באותה עת. למשל בעת האחרונה בא לי לצייר פירות וירקות. יש לי עוד תמונה בסידרה הזו, שאינה מוצגת פה. אבל זה משתנה. אני מנסה כל פעם נושאים אחרים. זה כאילו ניסוי עבורי.

חיים ריפא: (הביא תצלומים של חרדים): הפעם רציתי להביא נושא יוצא דופן. בד"כ אני מציג בגזית צילומים של חברים, צריפים ואדמה. הפעם רציתי להביא משהו החורג מהקיבוץ, מהשגרה וגם אקטואלי על רקע אירועי עמנואל והפגנות החרדים.

סילביה ירקוני: זה משהו שבא מהלב. אני רואה משהו והוא תופס אותי. אין לי מנוח עד שאני לא מעלה אותו על הבד.

חן שורר: האמת שזה לקוח מתוך פרוייקט שעשיתי במגמת אמנות בבית הספר. הבאתי לכאן רק חלק מהפרוייקט. הפרוייקט נקרא – מיתוס הגוף, שמנות ורזות.

שמואל לייטנר – מאיפה אני לוקח את הנושאים לעבודות? מאלוהים! הוא נותן לי השראה מה לעשות, ואם אני מוצא חומר אני עושה מזה משהו.

סילביה ירקוני – הפנתה אלי את השאלה ששאלתי את כל היוצרים. התשובה שלי הייתה שבאותה שנה שנוצרו העבודות שתלויות פה, עסקתי בנושא המשפחה שלי. בשתי התמונות שתלויות כאן אני עוסק בילדותי, ועשיתי עוד תמונה באותה שנה של אחותי, אבי ובתי. מאז הנושאים שלי השתנו.

להיות יוצר זה לא קל. צריך אומץ לנסות, להעיז, כי אין מי שיגיד לך מה נכון ומה לא נכון. אין רצפטים באמנות, רק הלב שלך אומר לך מה לעשות. אז, אנחנו מאחלים לכל היוצרים, הרבה שנים פוריות של יצירה והשראה, ונתראה בתערוכה הבאה.

רשם: איתן