מזימות ביבי

ספריית גזית • 27/2/2018 כניסות

הפרוטוקולים של הליכוד

 

 

 

27.02.2018 02:00

עוזי ברעם

ראש הממשלה, בנימין נתניהו

בנימין נתניהו. אמביציה בלתי נשלטת לעצב תקשורת אחידה, שתכיר בגדולתו ולא תעסוק בזוטות כמו התנהגותה של רעייתו

בשנת 2016 ביקש בנימין נתניהו לצרף את "המחנה הציוני" לממשלתו. אחד הנושאים והנותנים סיפר לי אז על מידת פתיחותו של ראש הממשלה, ששאף לשותפות משפיעה ולא פסיבית עם האופוזיציה הראשית. נושא אחד הפליא את בן שיחי: נתניהו היה מוכן לדון אתם על כל נושא מלבד אחד — משרד התקשורת. על משרד זה ישמור בכל כוחו, אמר. אף שנפעם ממידת הפתיחות שגילה נתניהו, הבין בן שיחי בסופו של דבר, שהיעד החשוב ביותר של נתניהו בכהונתו הנוכחית הוא שינוי מבני ותוכני של ענף התקשורת.

תיק 4000 לא נולד במוחות האפלים של קושרי השמאל, והוא איננו תוצר של חריצות בלתי נלאית מצד משטרת ישראל. הוא כולו פרי האמביציה הבלתי נשלטת של ראש הממשלה לעצב תקשורת אחידה, שתכיר בגדולתו ולא תעסוק בזוטות כמו התנהגותה של רעייתו. כבר במערכה על הקמת תאגיד השידור "כאן" ראינו את המזימה קורמת עור וגידים, כאשר נתניהו דרש מהתאגיד להכפיף את מערכת החדשות שלו להחלטותיה של לשכתו, או לוותר כליל על קיומו. נתניהו איננו הפוליטיקאי הראשון החשוד במעשי שחיתות, אבל הוא הראשון שניסה להשחית מערכות שלטון גם בגלוי וגם בהיחבא.

את התגלית המרעישה על יחסיה של השופטת רונית פוזננסקי־כץ עם איש רשות ניירות הערך עו"ד ערן שחם־שביט חשף ערוץ 10 "העוין". ומדוע? כי הוא אמון על עיתונאות טובה. האם החינמון "ישראל היום", שאחד מעקרונותיו בעת שהוקם היה מאבק בשחיתות ללא משוא פנים, היה מעז לפרסם ידיעה אחת שפוגעת בגברת ובאדון שמושלים בו? כנראה שלא, שהרי העיתון אימץ את שיטותיהם של הוגי "הפרוטוקולים של זקני ציון". אלה טענו כי העם היהודי הוא מיעוט אליטיסטי השולט בעולם בדרכים נלוזות — באמצעות כיבוש התקשורת וההון, ואילו בעיני "ישראל היום" נתניהו אינו עבריין בפוטנציה אלא קורבן של השמאל, התקשורת והמשטרה. זה עבד אז וזה עלול לעבוד עתה.

בניסיון לדחות את הטענות המוטחות כלפיו בתיק 2000 — סיקור חיובי שלו ב"ידיעות אחרונות" תמורת העברת חוק "ישראל היום", שיחייב מכירה בתשלום של החינמון — אומר נתניהו, שהקדים את הבחירות משום שרצה למנוע את העברת חוק "ישראל היום". ומה זה אומר? שהוא אילץ את המדינה ללכת לבחירות מוקדמות, על כל הכרוך בכך, כדי לשמור על עיתונו האישי. איזו רגישות דמוקרטית. המעגל הזה נסגר עם "הערבים נוהרים לקלפיות".

הקשר הפסול בין השופטת לאיש רשות ניירות הערך חייב להיבדק עד תום, שהרי מעבר למקרה הספציפי שבו מדובר הוא עלול לשמש כחבל הצלה למושחתים. ואולם, אסור שמקרה זה יסיט את עיני הציבור מהנושא המרכזי: חקירות נתניהו, והפרוטוקולים של חברי הליכוד, המציגים את ראש הממשלה כאדם שאין בו רבב והוא פשוט נרדף זה 22 שנה על ידי התקשורת, השמאל ומערכת המשפט. אפילו פח האשפה של ההיסטוריה יתקשה לשאת את הבושה.

הביא לדפוס: איתן קליש



בלי וירוסים. www.avast.com