קיבוץ גזית

סיור ב"מיני מוזיאון" בארכיון גזית

מזה שנים מפרסם חיים שורר בקשות לחברים מעל לוח המודעות שבחדר-אוכל, ואוסף פריטים שונים, מימי הקיבוץ הראשונים. לאחר שנים של איסוף שקדני, ובעזרת חברים שבראשם עמוס דימנשטיין, קם לנו יותר מ"מיני מוזיאון" כך חיים קורא לו בצניעותו, ממש מוזיאון קטן, שמי שיבקר בו, ויקבל הדרכה מתאימה, יכול ללמוד ולחוש את משק כנפי ההיסטוריה של גזית.

חיים הזמין אותי לבקר במיני מוזיאון. התחלנו (חיים ואני) את הסיור מימין לשמאל, נגד כיוון השעון:

בהתחלה הסתכלנו על התוכנית של גזית שעשתה לנו המחלקה הטכנית של הקיבוץ הארצי בשנת חמישים. מעיון בתוכנית אתה רואה כי גזית אכן נבנתה על-פי אותה תוכנית, כאשר מבני המשק מרוכזים בצד מזרח ובנייני הציבור מערבה מהם, ועוד מערבה בנייני המגורים. הרעיון המנחה היה, שהיות ורוב הזמן הרוחות הן מערביות, הריחות שיעלו מענפי החי לא יגיעו לשיכוני החברים. בנוסף אתה מבחין כי בתי הילדים מוקמו בין שיכוני החברים בגוש מרוכז, מטעמי בטחון.

אנחנו מתקדמים שמאלה לתצוגה של פריטים משנות החמישים. שם מוצגים "פרימוס", פתיליה שעליהם בישלו ואפו, "מנשקה" (כלי להבאת אוכל מהחדר-אוכל לחדרי החברים החולים), "סיר פלא", שאיתו אפו את העוגות על הפתיליה, מנורת לילה ועוד פריטים כיוצא באלו, שהשתמשו בהם בשנות החמישים, והיום ספק עם הצעירים יודעים למה הם שימשו.

משמאלם, על הקיר תלוי דגל "טוסיה אלטמן", שאותו ארגו בעמל רב, הבנות של גרעין "טוסיה אלטמן", בשבתן במחנות בקפריסין (כידוע, חברי טוסיה אלטמן ישבו כשנה במחנות ההסגר בקפריסין כאשר אוניית המעפילים שלהם "מולדת" נתפסה ע"י הבריטים). בהמשך מוצג עמוד מעץ ועליו שמות של חברי גזית ניצולי השואה.

אנחנו נעים שמאלה אל השולחנות שעליהם ישנם חוברות ומסמכים רבים. למשל, ישנו שם מסמך שבו הבריטים מכירים בגזית כאגודה שיתופית ב-1947, כאשר הקיבוץ עוד ישב בחדרה. ישנו שם מסמך אחר ממזכירות ה"קיבוץ הארצי" שמציין את התקבלות קיבוצנו ל"קיבוץ הארצי". ישנם שורה של מסמכים מעניינים: אישור רשמי של בעלות גזית על הקידוח בואדי (שממנו יש לנו באר המספקת עד היום כשליש ממימי גזית). ישנם גם קטעי עיתונות המספרים על גזית של שנות העלייה על הקרקע. ישנו צילום של הצ'ק שהעברנו עם קניית המפעל (1973) לבעל בית החרושת במפרץ חיפה – רוליו שטרן – שממנו צמחה "פלזית". ישנו מסמך שמציין את הנחת אבן הפינה לפלזית ועוד ועוד מסמכים מעניינים שהיו אבני דרך בהיסטוריה של גזית.

אנו עוברים להסתכל על החוברות. ישנה תצוגה של כל חוברות היובל של גזית, החל מחוברת לציון 10 שנים לגזית, ועד לספר יובל בעריכת טלי-גורן-ספיר לציון 50 שנה לגזית. עיון בחוברות מלמד על השלבים בהתפתחות גזית, ועל הגרעינים שהקימו אותה. לצידה ישנה תצוגה של תמונות המייצגות את חיי התרבות בגזית לפי העשורים השונים.

לצד השולחן הזה ישנה תצוגה של חוברות המוקדשות ל"העפלה" של חברינו בשנות הארבעים. כל חוברת מוקדשת לאונייה אחרת: "ווגווד", מולדת" "אקסודוס" ועוד. את החוברות הללו כתבו בחלקן חברינו ביניהן חוברת הנקראת "הביתה", ובה סיפורם של חברינו שעלו בספינות המעפילים. חלק גדול של החברים שלנו, מהגרעינים הראשונים עלו באוניות אלו, וישבו במחנות המעצר של הבריטים כגון "עתלית" והמחנות בקפריסין.

את הקיר השמאלי ביותר תופסת תצוגה תעודות נסיעה חינם ב"אגד" שהקיבוץ בשנות השמונים צייד בהן את החברים. תעודות אלו אפשרו לחברים לנסוע בחינם באוטובוסים, כאשר הקיבוץ משלם סכום גלובאלי ל"אגד" כל שנה. כן, זה היה ה"קיבוץ הישן" לטוב ולרע.

חיים רצה להודות מאד לעמוס דימנשטיין שתיכנן את התצוגות בחדר, ובנה ביחד עם המסגרים את שולחנות התצוגה, ודאג להתקין עליהן מכסים שקופים כנגד האבק, ובלעדיו לא היה קם ה"מיני- מוזיאון". כמו כן שלוחה תודה לחיים שדמון על המסגרות הגדולות לתמונות, לאבי שטיבי על עבודות המסגרות, ליעקב בכר על עבודות הנגרות, ולסיסי בכר על העיצוב הגרפי.

ראה והתרשם: איתן