אוניברסאליזם בסיפורי יוסף

שונות • 12/12/2017 כניסות

פרשת "מקץ" והרעיון האוניברסלי בסיפורי יוסף

 

אחד הרעיונות הבסיסיים של ההומניזם הוא האוניברסליות של האנושות. כלומר האנושות היא ביסודה אחת, הטבע האנושי הוא אחד, המוסר האנושי הוא אחד, האל הוא אחד (הדיאיסטים). הרעיון הזה מנוגד לפרטיקולריזם, שאפשר לתרגמו כייחודיות או התבדלות. הרעיון הזה אומר שלכל עם יש את התרבות שלו, יש עמים מועדפים, ורצוי לא להתערבב זה בזה. ברור שזהו הרעיון השליט ביהדות, אבל לא כך בסיפורי יוסף.

בסיפורים הקודמים על אברהם יצחק ויעקב ראינו שכל פעם שהם ניסו לחיות בין גויים זה נגמר באסון או כמעט אסון, או ביזיון.  והנה כאן בסיפור יוסף יש לנו לראשונה יהודי שבא לחיות בין הגויים ומצליח לעלות לגדולה דווקא ביניהם. (פרק לט, א – ז).

בסיפור על אשת פוטיפר, נשים לב לנימוקיו של יוסף כאשר הוא אינו נענה לה: (שם, ח-ט), אך נשים לב, שהנימוקים של יוסף בדחותו את האשה הנואפת, הם מוסריים לגמרי ולא לאומיים. כאן גם מתחיל להופיע הרעיון שתפיסת אלוהים משותפת לכל העמים, רעיון שעובר כחוט השני בכל סיפור יוסף.

השלב הבא בהצלחותיו של יוסף הוא בבית האסורים (ל"ט, כ"א). יוסף מנהל את בית הסהר למרות שהוא נכרי. זה לא מפריע להם כלל. יוסף מתייחס אל שרי פרעה כאדם אל אדם. גם הם לא מנסים להתנשא מעלי, למרות שהוא נכרי. גם בסיפור זה, שוב בולטת האוניברסליות של תפיסת האל (שם,ח).

 כאשר יוסף פותר לפרעה את חלומותיו, הוא אינו חושש לנקוב בשם אלוהיו, וזה אינו מעורר התנגדות אצל פרעה (והשווה זאת עם פרעה של ספר שמות, או עם התנהגות מרדכי במגילת אסתר.) (ועיין בראשית,מ"א, ט"ז, לב, ל"ח - לט)

יוסף הנכרי שזה מקרוב בא, הופך משנה למלך, מתחתן עם בת כוהן גדול מצרי ואפילו משנה את שמו מבלי לחשוש לזהותו(שם, מ – מ"ו). יוסף מציל את מצרים ואת סביבותיה (אוניברסליזם – לא דואג רק לעמו)

כאשר משפחת יוסף העניפה יורדת למצריים, פרעה קולט אותם בחמימות (שיחה עם יעקב הזקן) ובנדיבות (מז, ה), כאשר הוא מציע להם  להתיישב במצרים.

 

כל זה מחייב אותנו להכיר בכך שבין מחברי התנ"ך היו גם הומניסטיים אמיתיים, ולא רק לאומנים.