"הנסיך הקטן חזר" – ספרו של יורם סלבסט, תל-אביב, 2016
ספרו של יורם סלבט, הוא למעשה נובלה השייכת לסוגת "הסיפור הפנטסטי". בסוגה זו הסיפור המסופר מנוגד לסיפור הריאליסטי. בפנטסטי הכוונה למשהו שאינו יכול להתקיים במציאות. בתוך הסיפור הפנטסטי מתרחשים אירועים שאינם במסגרת חוקי המציאות.
על פי רוב יהיה בסיפור הפנטסטי מספר דמות. מצד אחד הוא מספק דיווח ישיר ומצד שני המהימנות שלו פחותה.
המימד הפנטסטי בסיפורנו הוא בעיקר דמותו של הנסיך הקטן, שהוא בן דמותו של הנסיך הקטן מהספר הידוע "הנסיך הקטן" של אנטואן דה סנט אכזופרי. העלילה מתרחשת סביב בריחתו של בחור צעיר בשם דרור רביד עם ספינת דיג רעועה וגנובה ללב הים התיכון. ההקבלה לסיפור הטייס של אכזופרי הנתקע במדבר רחוק מכל ישוב ברורה. גם דרור נמצא בלב השממה (הים) כאשר מזונותיו ומימיו אוזלים, המנוע מקולקל, ההגה לא פועל, והוא בסכנת מוות.
הספינות העוברות לידו לא מסוגלות להבחין בו בגלל איזה טריק השייך לסיפור הפנטסטי. לאחר חודש חודשיים של בדידות מוחלט עולה לספינתו הנסיך הקטן, דבר שמעצים את הפנטסיה. הנסיך הקטן מציע לדרור "להעתיק" את עצמו ו"לעוף" לכוכב אחר וכך לפתור את כל בעיותיו. זהו כמובן האלמנט הפנטסטי העיקרי בעלילה. דרור מתלבט ומתלבט על ההצעה הזו, ולא אגלה לכם מה הוא מחליט כי אחרת זה יהיה כבר ספוילר.
בניתוח ספר או סיפור אני מנסה קודם כל להגדיר מהי התמה של הסיפור. בסיפור זה אני סבור שהתמה היא האסקפיזם היתכנותה, ומוסריותה. אפשר להוסיף לזה את השאלה האם אדם יכול לחיות לבדו, שהיא חלק מהדרך האסקפיסטית.
גיבור סיפורנו הוא אסקפיסט מושלם הוא נמלט ללב הים, אגב ללא סיבה נראית לעין. הוא עוזב את חברתו ורד ואת חברת הדייגים ובכלל את החברה האנושית, ללא אפשרות לחזור. הוא פועל ללא עכבות מוסריות, גם בגניבת הספינה, וגם בכך שלא יידע את חברתו והוריו המסורים על תוכניתו. הוא שוקל די בחיוב להעתיק את עצמו לכוכב אחר ולפתוח שם בחיים אחרים.
בן דמותו האלתר אגו שלו, הנסיך הקטן, מייצג את הקוטב האסקפיסטי הקיצוני באישיותו של דרור. הוא נע מכוכב לכוכב מיקום ליקום מחיים לחיים בבדידות מוחלטת. הוא נותן סיבה לכך: רשעותם של האנשים, וחוסר יכולתו לחיות ביניהם (עמ' 76). גיבורנו אפילו לא נותן סיבה לבריחתו, אך בהמשך אנו מבינים (שוב דרך דמותו של הנסיך הקטן שהוא רוצה חיים יפים יותר ומשופרים.
הספר מתלבט בשאלה אם אדם יכול לחיות לבדו או בלשונו של אפלטון האם האדם האידיאלי מספיק לעצמו. אריסטו והרמב"ם סברו שהאדם הוא יצור חברתי וכי אינו יכול לחיות לבדו. גיבורנו מתלבט בשאלה. הוא היה רוצה לחיות לבדו, כמו הנסיך הקטן של אכזופרי, שכזכור חי לבד לגמרי בכוכבו, אם כי הוא יודע שמבחינה חומרית צפוי לו מוות עם יתמיד בדרך זו, משיאזלו המים.
אבל הוא בכל זאת מרגיש קשר לעולמנו המוכר לו, לבת זוגו האהובה, ולכן הוא אינו מקבל את הצעתו של הנסיך הקטן ל"העתיק" את עצמו לכוכב אחר.
כאמור הנסיך הקטן מציע לדרור "להעתיק" את עצמו ו"לעוף" לכוכב אחר וכך לפתור את כל בעיותיו. זהו כמובן האלמנט הפנטסטי העיקרי בעלילה, אבל זה גם הקונפליקט העיקרי בסיפור. מעשה כזה יהיה המעשה האסקפיסטי המושלם. חיים חדשים, אנשים חדשים, מציאות עם חוקים חדשים. הנסיך הקטן מציע לדרור את הדרך הזו, ודרור מתלבט לאורך עמודים רבים האם ללכת בדרך זו, ולהשלים בכך את הדרך האסקפיסטית בה בחר.
עלילת הספר בנויה בתחכום, כאשר המתח סביב שאלת האסקפיזם, עד לאן אפשר להרחיק לכת אתו, והשאלה האם אדם יכול לשרוד לבדו, הולך וגובר, עד שהוא מגיע לשיא מסויים ואז הוא בא על פתרונו.
הדמויות הן בעצם רק שתיים – דרור הנסיך הקטן, וכבר הרחבנו עליהן את הדיבור.
הספר כתוב בצורה מעניינת, עם תיאורים יפים של הטבע והדמויות, וברוח פילוסופית כמו ספרו של אכזופרי. דמותו של הנסיך הקטן דומה מאד לדמותו בספרו של אכזופרי אך היא מעלה דילמות אחרות. דמותו של דרור שונה מדמות הטייס של אכזופרי, אך גם בדמות הטייס ישנם קווים אסקפיסטים מובהקים, שאצל דרור הם מועצמים.
אני רוצה להידרש לבעיית המסר של הסיפור. המסר של הספר אינו ברור לגמרי, וזהו חיסרון, לדעתי. מצד אחד דרור חוזר לחברת בני אדם, חוזר לחברתו, חוזר להוריו, מסדיר את ענייניו עם עולם המשפט והעולם התחתון. מצד שני עבודה או לימודים הוא לא מוצא ואפילו לא מחפש. הוא ממשיך לחלום על נסיעה ארוכה לחו"ל, עם חברתו ורד, רחוק ככל האפשר מהארץ, ממשיך לצפות כל יום בשקיעות כמו הנסיך הקטן, מאד מתגעגע לנסיך הקטן – כלומר מתגעגע לאופציה האסקפיסטית.
איתן קליש 17.3.2016
