שירה של לאה גולדברג

שונות • 16/1/2018 כניסות

"יָשׁוּב טָלֶה אֶל חֵיק הָאֵם": הגיבורים הקטנים של "ערב מול הגלעד"

מרגש

על הלילה בקיבוץ שהוליד את שירה של לאה גולדברג

הדר בן-יהודה | 15.01.18 |

share.png

afikim_715b.jpg

הָאִילָנוֹת כָּל כָּךְ כְּבֵדִים,
כּוֹפֵף הַפְּרִי אֶת הַבַּדִּים,
זוֹ הַשָּׁעָה הַמַּרְגִּיעָה,
בָּהּ נִרְדָּמִים הַיְּלָדִים.

אֶל הַבִּקְעָה מִן הַגִּלְעָד
טָלֶה שָׁחֹר וְרַךְ יָרַד,
כִּבְשָׂה פּוֹעָה,
בּוֹכָה בַּדִּיר –
זֶה בְּנָהּ הַקָּט אֲשֶׁר אָבַד.

יָשׁוּב טָלֶה אֶל חֵיק הָאֵם,
יִשְׁכַּב בַּדִּיר וְיֵרָדֵם,
וְהַכִּבְשָׂה תִּשַּׁק אוֹתוֹ –
וְהִיא תִּקְרָא אוֹתוֹ בְּשֵׁם.

נִסְתַּר הַלַּיִל בֵּין הַבַּדִּים,
וְהַנָּבִיא הַגִּלְעָדִי
יוֹרֵד דּוּמָם אֶל הַבִּקְעָה
לַחְזוֹת בִּשְׁנַת הַיְּלָדִים.

את השיר "ערב מול הגלעד" כתבה לאה גולדברג לפני כמעט שמונים שנה. היא פרסמה אותו לראשונה ב-1938 בעיתון "דבר לילדים" והקדישה אותו לילדי קיבוץ אפיקים.

ילדי אפיקים לא ידעו, אבל הסיבה שגולדברג הקדישה להם את השיר הייתה שהם היו ההשראה לכתיבתו. זה קרה כשהמשוררת והסופרת, נסעה להרצות בקיבוץ אפיקים. כשהסתיימה ההרצאה היה כבר מאוחר והיא נשארה ללון בקיבוץ ללילה אחד.

davar_500.jpgהפרסום הראשון של "ערב מול הגלעד" ללאה גולדברג בשער "דבר לילדים", 20 בינואר, 1938. אייר: נחום גוטמן. לחצו על התמונה לשער המלא של העיתון

בלילה ההוא היא ראתה למולה את נוף הרי הגלעד וגם את ילדי הקיבוץ שהלכו לישון בלינה המשותפת כמו שהיה מקובל אז בקיבוצים.

על אותו לילה קסום כתבה לאה גולדברג:

"רוח בלילה. היא מתדפקת על חלונות הבית הלבן, הנוח, ויש חברים הישנים בצריפים, ויש הישנים באוהלים.
אני נרדמת – עוד לא נגמר החשבון. משהו אירע כאן.

לא, לא, הרי אסור לדבר על רומנטיקה, כך הכריז אחד האורחים במסיבה.
לא, זוהי רק הרוח, אנו אנשי הריאליות, אנו אנשי המציאות הקשה, והאור ההוא הנוגה ממעמקי הלילה,
הרי זה רק אור החשמל שהודלק בלול, כדי להשפיע על הטלת הביצים, ורק הרוח.
אי משם מגיחה המלה הפלאית, מלה מנסה לסכם ולא להסביר: נשמה
אל לנו להתעכב עליה, יש לנהוג זהירות יתרה במלים כאלו"

(מתוך כתבתה של לאה גולדברג "ערב באפיקים". "דבר", 25 בינואר, 1938. לחצו כאן לכתבה המלאה)

בלילה ההוא נולד השיר.

כעבור שנים נולד השיר מחדש כשמיקי גבריאלוב הלחין אותו וכשאריק אינשטיין נתן לו את קולו.

"כשאתה שומע שירים של אלתרמן, לאה גולדברג, חלפי ובני דורם, כשאתה קורא את הטקסטים שהם כתבו, אתה פשוט עומד נפעם מהרומן הזה עם השפה העברית. זה פשוט אדיר, והאמת היא שעד היום שומעים בארץ גם שירים מלפני 40 ו-50 ו-60 שנה אפילו, והם עומדים, עומדים כמו סלע איתן"

הביא לדפוס יונתן זיגמן.

הערה: אני שמעתי שבשיר זה ישנה ביקורת על הלינה המשותפת