קיבוץ גזית

שבת שלום לקבוצה הנפלאה שאיתי

*******************************************

אתם מכירים את האיש הקטן הזה , בדרך כלל בדמותכם , שיושב לו על הכתף שלכם וכל הזמן ממלמל ורוטן ולא מסופק ולא מרוצה - ואומר לכם שאתם לא יכולים ושבטוח לא תצליחו. שדווקא כשאתם  במצב רוח הכי טוב הוא מגיע משום מקום , מתיישב לו שם ולא מוכן לזוז?

אתם מתעלמים בהתחלה אבל הוא מתוחכם - הוא לא מרפה.

יושב חזק חזק , צועק לכם לתוך האוזן ולא נרגע עד שאתם מקבלים , מסכימים ופועלים לפי דרישותיו?

אם לא - אשריכם !!

אם כן - תקראו את הדברים הבאים.

הגעתי למפגש 5 עם אתי (שם בדוי)., בת 74.

הכנתי מבעוד מועד תוכנית עבודה , דפים , תוכן ותהליך למפגש שלנו - והתישבנו לעבוד.

התחלנו קצת לדבר על הא-ודא. איך עבר השבוע , האם היו ארועים משמחים? מעציבים? האם היו התמודדויות מסויימות שהיא רוצה לדבר אותן? בקיצור , דיברנו לנו .

אתי שיתפה אותי באיזשהו חלום לה שהיא נורא רוצה לעשות. התנדבות כל שהיא בתחום שהיא מאוד מחוברת אליו.

״נפלא״ אני אומרת לה  ״ו…..?״

באותו הרגע התיישבה לה על הכתף האתי הזאת , זאת שממלמלת לה ומפריעה לה ולא נותנת לה מנוח…. (הכל כמובן דרך עולם דימויים מפותח מאוד של אתי וגם שלי !!!!! לא באמת הגיעה אתי קטנה….)

ואז אתי הזאת התחילה לדבר במקום האתי שלי .

״בטח לא ירצו בי… יגידו שאני זקנה … מי בכלל צריך אותי….. ״

ככה היא יושבת מולי ומדברת. מדברת על כמה שהמסוגלות שלה נמוכה , כמה היא לא תצליח וכמה היא לא מספיק טובה או יפה או צעירה או או או…..

ואני יושבת מול האשה המדהימה הזו ולא מבינה איך פתאום התיישבה מולי מישהי שמכניסה כל כך הרבה שליליות לחיים של אתי..

וככה , 10 דקות אני שומעת על אסתי שלי כמה היא לא טובה וכמה היא בכלל לא מסוגלת לכלום בחיים שלה. וכן, גם פעם כשהיתה בת 13 נכשלה במבחן וכולם צחקו עליה… ובתנועת הנוער אף פעם לא הבינה קשירות… - כן, אתי הלא יוצלחית הזאת.

10 דקות שלמות שהאתי הקטנה והקנטרנית האת מדברת בשמה של אתי הנפלאה שאני מכירה.

ביקשתי מאתי שלי להזמין את האתי הזאת לשבת איתנו (אני מזכירה !!! הכל כמובן באלגוריה ובמשחק של דימיון והנפשה !!!)

אתי שלי סיפרה לי על האתי הזאת שבאה לביקור אצלה , כל פעם כשלא צריך.

שתמיד כשהיא מאוד מתרגשת ממשהו ומצפה לו וכבר ממש סופר מוטיבטיבית לקראתו - אז מופיעה הדמות הזאת שמתחילה לפזר רעל. ממקום של שמחה וציפייה נשאר מקום של פחד ושיתוק עד כדי ויתור מוחלט על הרצון הראשוני.

לא אלאה אתכם בכל התהליך , אני מאמינה שגם לא תמיד פשוט להעביר במילים חוויה שהיא יותר במישור הריגשי נפשי.

אספר לכם רק שאחרי שזימנו את הרוטנת הזאת , עשינו עליה עבודה ועבודה.

וזה לא שהיא לא מנסה מדי פעם להסתנן לכתף של אתי שלי - אבל היא (אתי שלי ) כבר מספיק איתנה לעמוד מולה , לענות לה ואפילו לגרש אותה משם!!

נכון שזה קצת סיפור אגדות כזה - אבל הוא באמת קרה במציאות!

אנחנו מאמצים לנו לחיים דמויות שכל הזמן אומרות לנו מה לא- במקום לפנות מקום לאלה שיגידו לנו ״קדימה !! את יכולה / אתה יכול״.

הכי פשוט להגיד למה לא ….. בואו נאתגר את עצמנו ונלמד להגיד למה כן !!