המעבר מהמודל המשולב למודל 2016 (2013)

מדור הסטורי • 27/11/2017 כניסות

גזית   ל א ן  ?                                                              משה גפני

הדיון סביב מודל גזית שהתחיל כבדיקת הסדר ההתפרנסות התרחב, כצפוי, והיום אנו נדרשים להחליט בין חלופות מקיפות ואפילו בין "פרחים" של הסדרים חדש.

מול מודל גזית, אשר רבים חשבו שאחרי שינויים ותיקונים מתבקשים הוא מתאים לקיבוץ גזית של היום, מעמיד הצוות המוביל את מודל קיבוץ כפר מסריק כחלופה המועדפת על ידם. מעטים החברים שטרחו להכיר את מודל כפר מסריק באופן יותר יסודי כדי להבין את ההבדלים בין שתי החלופות, ומה שהתפרסם, כולל הצגת העניין על ידי מזכיר כפר מסריק, עמום במידה מסויימת.

בהשוואה בין מודל גזית, כפי שאנחנו מכירים, ומודל כפר מסריק בקווים כללים, לפני שנכנסים לפרטים, יש הבדל ברור: בכפר מסריק ביצעו הפרטה דרסטית של רוב השירותים המשותפים, על ידי הורדת כל ההטבות והסובסידיות, כפי שהן קיימות אצלנו, מלבד מספר שירותי ליבה כגון חינוך, בריאות, סיעוד, תרבות.

מצד שני צמצמו באופן משמעותי את היקף הערבות ההדדית, כי שירותי הליבה הנ"ל מסובסדים על ידי הקיבוץ בשיעורים נמוכים בהרבה מאשר אצלנו, לדוגמה: בחינוך - ההורים נושאים בכ45% מהעלות המלאה; בבריאות השתתפות החברים היא כ30% באופן כללי, ואם יורדים לפרטים מתברר שהקיבוץ הוריד מעצמו כל תמיכה בשורה של שירותים לחבר.

בעידן הנוכחי, כשתקציבי החברים אינם שוויוניים, הסיבסוד  לשירותים השונים הניתנים לחברים הופך להיות  חלק של הערבות ההדדית, כי הוא מקל ומיטיב עם חלק האוכלוסיה הזקוק יותר לתמיכה. לבעלי משכורות גבוהות, הורדת הסובסידיות לא תשפיע באותה מידה.

בכפר מסריק החליטו על פער בין תקציבי החברים של 1: 2  וכל החישובים מבוססים על המשכורת של כל בית אב. השמירה על הפער הנ"ל היא על ידי מנגנון של מיסים, כפי שזה מקובל ברוב הקיבוצים המופרטים. על  הדינמיקה של המיסוי שמענו וקראנו לא פעם.

בתקציב של מודל גזית [שהוא דיפרנציאלי] המשכורת הוא אחד המרכיבים, אבל קופת הקהילה, אליה זורמות כל ההכנסות והרווחים, היא המממנת את כל פעילות הקהילה, כולל ההקצבה לכל בית אב, על פי החלטות הקיבוץ. במודל כפר מסריק הכל מתחיל מהמשכורות של כל בית אב והיא היסוד לכל ההסדרים, הקשר הוא בין המשכורת של הפרט לקיבוץ.

להבנתי, מודל גזית ברוחו מבטא טוב יותר את גישת חברי הקיבוץ ובמידת הצורך יש להשקיע מחשבה לשפר כל מה שטעון שיפור, וכמובן, אפשר לאמץ דברים מתאימים ממודל אחר. לדוגמה, יש במודל כפר מסריק תחום חשוב שהם ידעו להסדיר בצורה טובה והוא ההסדר לקליטה לחברות מלאה בקיבוץ, בעיקר לבנים, וצריך לבחון את הדבר. אצלנו, כידוע, נסגרה האפשרות להצטרף לחברות מלאה לקיבוץ ואפשר רק במסלול של עצמאות כלכלית.

אין לקבל את קביעת הצוות שלנו שבגזית לא ניתן לקלוט לחברות מלאה, לפחות עד שתיעשה בדיקה יסודית בנושא על ידי צוות שלא שבוי להחלטה שכבר התקבלה בתוכו. אם הקיבוץ ירצה בכך, אולי תימצא הדרך להגיע למסלול מתאים לגזית לקליטה לחברות מלאה של בנים. מודל כפר מסריק מצביע על כיוון אפשרי בסעיף הזה שכדאי לבדוק ביסודיות, כי בעיית הקליטה היא בלי ספק מרכזית ביותר. 

לסיכום, בקווים כללים יש נקודות דומות בשתי החלופות אך אם מתבוננים קצת יותר לעומק, יש הבדל בגישת הבסיס. מודל כפר מסריק מחזק, כביכול, את ה"חופש הכלכלי של הפרט" על ידי ביטול דרסטי של מערכת השירותים המשותפים וצמצום משמעותי של הערבות ההדדית.

ספק אם אפשר לטעון שכיום, בגזית, אין חופש לפרט ולמשפחה לנהל את כלכלתם לפי הבנתם. מודל כפר מסריק, בהשוואה למודל גזית, מהווה צעד נוסף לעבר קיבוץ דיפרנציאלי מקיף.

בכל מקרה אי אפשר להעמיד לבחירה חלופה אחרת לפני שמכינים בצורה רצינית מודל גזית

מעודכן, משודרג ומשופר ולא בכמה אמירות כלליות.

 

הכתבות הללו באתר משנת 2013 מראות שהיו הרבה התלבטויות לפני שקיבלנו את מודל 2016, שהוא מבוסס על מודל "רשת בטחון" עם התאמות לגזית (בעיקר סוסיבדיה בכמה מגזרים חשובים: מזון, רכב, בריאות חינוך ועוד). היום 4 שנים אחרי אותו ויכוח, ושנתיים אחרי קבלת המודל, יש מקום לחשבון נפש, על כמה שאלות:

 

1. האם המצב הכלכלי של חברי גזית השתפר?

 

2. האם הכנסות הקיבוץ גדלו לעומת המצב בזמן "המודל המשולב"?

 

3. האם מצב הקליטה השתפר?

 

4. האם הלכידות החברתית גברה, או שקיימת הסתגרות של כל אחד לביתו?

 

5. האם מצב שביעות הרצון עלה?


החברים מוזמנים לכתוב על-כך.