שאילתות מעל דפי העלון

מדור הסטורי • 12/2/2018 כניסות

 

מוסד השאילתות   לאן?   משה גפני

                                  6.3.2010          

בחודש דצמבר בשנה שעברה, כתבתי רשימה בעלון הקיבוץ בה הצעתי לשלב את העלון כחלק של מוסד השאילתות. הצעתי  שלאור העובדה ששיחות קיבוץ מתקיימות לעתים די רחוקות, דבר שכמעט מבטל כל אפשרות להעלות שאילתות, לשלב את עלון הקיבוץ, על ידי מדור מיוחד, כזרוע משלימה בין השיחות, באותה מתכונת ועם אותם הכללים: חברים יעלו שאילתות דרך העלון ויקבלו תשובות באותה צורה.

מוסד השאילתות הוא כלי חשוב מאוד בכל מסגרת דמוקרטית כי הוא מאפשר לכל חבר שני דברים: לשאול בענינים הדורשים הסבר ולהעלות נושאים הנראים לו בעלי חשיבות בפני הציבור.

אני מודע לכך שבדרך כלל בעלי תפקידים לא אוהבים שאילתות. הן לפעמים מפתיעות, לפעמים מביכות, לעתים מחייבות לבדוק נתונים ופה ושם להכין חומר מתאים, אבל מצד שני הן גם מספקות מידע על מה שקורה ב"שטח" ומה מטריד חברים.

בעיני פגיעה במוסד השאילתות היא פגיעה בדמוקרטיה, פגיעה בזכות החברים לדעת, לשאול ולהציג נושאים בעלי ענין ציבורי.

 

והנה, בעלון האחרון, (6.3.2010), נמסר לנו, בהודעה , שפורום של 4 בעלי תפקידים מרכזים דן בנושא וקבע מסלול לחברים הרוצים להגיש שאילתא כדלקמן: 1) "החבר יגיש את השאילתא בכתב והיא תהיה חתומה על ידי השואל", 2) "היא תשלח לבעל התפקיד הרלוונטי"... [לא למדור בעלון הקיבוץ]  3) "החבר יקבל תשובה תוך שבועיים". [ כלומר זה עניין בין החבר לבעל התפקיד] 4) כאן החלק הכי מענין: " אם השואל והנשאל ירצו להציג את ההתכתבות בעלון, והדבר יוסכם עליהם, יעביר בעל התפקיד את ההתכתבות לעלון לידיעת הציבור"

אז אם מישהו לא הבין אפשר לסכם את זה בשני משפטים: 1) חבר הרוצה להגיש שאילתא לא יעשה זאת בפורום ציבורי [העלון] אלא ישירות לבעל תפקיד. 2) אם התשובה לא תספק אותו וירצה להעלות את העניין לפורום ציבורי לא ינתן לו, כי לפי הסיכום של הפורום המכובד, רק אם בעל התפקיד יסכים זה אפשרי, ואפשר להוסיף שאם כבר בעל התפקיד יסכים, לא השואל אלא בעל התפקיד, הוא זה שיעביר את השאילתא לעלון. למעשה ההחלטה האם הדבר הוא בעל עניין ציבורי נלקחת מהחבר ועוברת לבעל התפקיד, וזה בניגוד מוחלט למהות העניין.

קשה לי להבין מה היו השיקולים שהנחו את הפורום המכובד בדיון, מדוע היה צריך לסבך את הדבר עם התניות משונות כפי שזה פורסם. לפי התוצאה, לא שיקולים עניניים לנושא עצמו.

כוונתי היתה לשמור ולחזק את מוסד השאילתות, כי לדעתי הוא חשוב כיום ויהיה חשוב גם בעתיד, כשהמגמה היא שכל פעם יותר עניינים מוכרעים ב"הנהלות" ושיחות הקיבוץ יהיו נדירות יותר. אבל כנראה שהוא נתפס על ידם כמטרד שרצוי לצמצם את נוכחותו עד כמה שאפשר.

מדאיגה הגישה המבצבצת מאחורי הענין.