השואה בהיבט דתי

מדור הסטורי • 12/4/2018 כניסות

האדמו"ר מצאנז ויחסו לשואה

אני מביא את הכתבה הזו, לא בגלל שאני קרוב באיזה צורה למחנה הדתי. אני מביא רשימה זו, מפני שאני מוצא בה השקפה על השואה הקרובה להשקפת ניצולי השואה מקיבוצנו – אחרי השואה צריך לשקם את האמונה (אצלם זה אמונה דתית, ואצלנו אמונה סוציאליסטית), ובבניין והתחדשות החיים. איתן קליש.

"אלוהים, אפילו ששרפת את מיטתי - אין לי טענות"

הייסורים באושוויץ, ההתמודדות עם חורבן קהילתו ואובדן אשתו ו-11 ילדיו, השיקום של עולם התורה והקמתה של החסידות בנתניה - והשתיקה שליוותה את האמונה הגדולה: סיפורו של האדמו"ר מצאנז וקהילת הניצולים שסבבה אותו מתגלה בסרט "אסתיר פני" - והוא סיפור של בחירה בחיים ושל היחס החרדי לשואה

טלי פרקש | פורסם 17:50, 11/04/2018 / כאן 11– תאגיד השידור הישראליהאדמו"ר מצאנז קלויזנבורג (כאן 11– תאגיד השידור הישראלי)

"הרעבע עמד עם המחזור, מדפדף בדפים, ושאל: מי כתב את זה? 'אשמנו' – האם זה מתייחס אלינו? האם אשמנו כלפי ה'? 'בגדנו' – האם לא היינו נאמנים לה'? האם בגדנו ביקרים לנו? 'גזלנו': ממי? לא היה דבר כזה גניבה במחנות. לא היה מה לגנוב. מי כתב את המחזור? אני לא רואה פה שום חטא שמתייחס אלינו... כמה פעמים אמרנו 'קריאת שמע' על דרגשי העץ בלילה, והתפללנו: ריבונו של עולם, הלוואי שזו תהיה התפילה האחרונה שלנו... אם היה לנו חטא – הרי זה שאיבדנו את הרצון לחיות". 
סרן מאיר בירנבאום, קצין בצבא ארה"ב, תיעד את הנאום הזה של הרבי מצאנז-קלויזנבורג ביום כיפור של שנת 1955 - עשור לאחר שיצא מגיא ההריגה באושוויץ
" אחרי שאיבד את רעייתו ואחד-עשר ילדיו ואחרי שעזב את המחנות העקורים – הקים את קהילת "צאנז" בנתניה, עם ניצולים חסרי כל שהיו איתו "שם".

האדמו"ר האמין שארץ ישראל תהיה מוקד תקומת העם היהודי - והאמין גם שהתשובה "היהודית" להיטלר היא לשקוד על בניית כל מה שנלקח: נשמות, לומדי תורה וחצרות חסידיות שהועלו בלהבות. בסרט "אסתיר פני" שיוקרן הערב (ד', יום השואה) ב"כאן" 11 – מביא היוצר אייל דץ את סיפורו של האדמו"ר יקותיאל יהודה הלברשטאם, ובוחן את שאלת היחסים המורכבים שבין חרדים לשואה.
"אתה בחרתנו" באושוויץ (קרדיט: כאן 11)

"בקריית צאנז כמעט שלא מדברים על השואה, על אף שזו קהילה של אודים מוצלים מאש", מספר ל-ynet ד"ר ברוך שמידט, לשעבר מנהל מחלקת כירורגיה בבית החולים "לניאדו" בנתניה, וחסיד. "גם בימים שאמרו 'יזכור' בבית הכנסת זה לא עלה, למרות שהייתה רשימה ארוכה מאוד. ביום השואה, בתשעה באב, לא דיברו על השואה. אני חושב שזה התחיל מהרבי. ביהדות יש עיקרון: כשאתה לא מבין למה – אל תשאל שאלות".
"המוקד של הרבי היה לבנות. כל כך הרבה דברים הוא עשה מכוח הרצון העז שלו. קשה לתפוס את כוח הרצון הזה לבנות ולהקים. הוא היה ער וחי לא רק את הטרגדיה האישית שלו - אלא את הטרגדיה של עם ישראל כולו". 
מכות רצח לאדמו"ר

באותו היום שבו הגיע האדמו"ר לאושוויץ עם רעייתו ואחד-עשר ילדיו, נרצחו עשרה מהם והוא נשלח לעבודות כפייה שאותן שרד אך בקושי. וכך מספר משה רייך, איש עסקים וחסיד צאנז שהיה עם הרבי בתופת, בסרט "אסתיר פני": "היינו צריכים לקחת 50 קילו מלט ולהעלות על קרש בגובה של שתי קומות. למטה עמד הגרמני, ומי שנפל קיבל מכות רצח.

"פעם הרבי נפל, והיהודים שהיו איתו התחילו כבר לחשוב איפה לקבור אותו. יהודי אחד ניגש לאדמו"ר ושאל: אתה עוד תגיד 'אתה בחרתנו מכל העמים?' והאדמו"ר ענה לו: אולי עד היום לא אמרתי את זה בכוונה. מהיום כשאומר את זה, אני אגיד את זה בכזו כוונה ושמחה – כמו שלא אמרתי אף פעם, כי מזל שאני יהודי. אם לא הייתי 'אתה בחרתני מכל העמים' - הייתי בצד השני, נראה כמו שהנאצי הזה נראה".

בתוך השתיקה הגדולה והאמונה הגדולה, חי האדמו"ר: "אף שהרבי נישא מחדש והוליד שבעה ילדים (חמש בנות ושני בנים, אחד מהם יורשו בתפקיד האדמו"ר) יש דברים שאף פעם לא מתרפאים", מספר ל-ynet ד"ר שמידט. "אישה שבילדותה שהתה בבית שלהם, בניו ג'רזי, לפני שהרבי עלה לישראל -סיפרה שכל לילה הוא היה עובר מחדר לחדר לוודא שכל הילדים נושמים, ורק אז הוא היה הולך לישון".

העסקה עם אלוהים שהולידה את הקמת "לניאדו"

ד"ר ברוך שמידט, בוגר הרווארד, נולד בכלל במשפחה יהודית טקסנית קונסרבטיבית. לחיק החסידות נשאב בעקבות מפגש עם האדמו"ר. הוא מציין כי הקמת בית החולים "לניאדו" בנתניה הייתה הפרויקט המרכזי שבו עסק "הרעבע", כפי שהוא מכנה אותו בעגה החסידית, לצד פיתוח מרכזי לימוד תורה.
"בקהילה לא דיברו על השואה. ביהדות יש עיקרון: כשאתה לא מבין למה - אל תשאל שאלות" אומר ד"ר ברוך דויטש .
"הרעבע היה מאוד מעוניין בבית החולים. זה היה בנפשו. במהלך השואה הוא נורה בידו, וכששכב שם מדמם, הוא דיבר עם ה': 'הנה אני יהודי בדרך למות, ואף אחד לא יעזור לי. אם תציל אותי אני מבטיח לבנות בית חולים באיזה מקום, שיהיה פתוח לכל יהודי במצוקה מכל מקום בעולם'.
"15 שנים לקחה ההקמה. הוא רצה לגייס קודם את הכסף ולא לבנות על הלוואות. הוא רצה שזה יהיה מקום מצוין, וכרופא זה היה תענוג להיות במקום שכל דבר שהצוות הרפואי ביקש - הם ידעו שהאדמו"ר יהפוך שמים וארץ כדי להשיג".

הביאו לדפוס: שרית סטרזנר ואבי שאסוא